חולת אהבה בשיכון צריכה זין

זו תכונה איומה ונוראה.

אולי לא תכונה
זה יותר אני חושבת יצר

קנאה
זה יצר

אנושי.

לפעמים אני לוקה בו נורא.

זה הורס אותי

זה הורס את הסביבה.

או שמא הסביבה מסתדרת שם טוב גם כשאני לא בנמצא?

לגבי נקמה
אני לא בטוחה

גם כזה יצר אנושי
גם איום ונורא

רק שהנצחון שלי רחוק מאוד מתיאור בו אני חותכת את הזין שלך.

ולמה זה שאני לא מצליחה להתנער מהמחלה הזו הידועה גם בשמה אתה?

אתה רוצה אותי כרוך סביבך

אדם מוטרד מחליף טלפון
לא מפרסם את מידת תחתוניו בלוח מודעות להרשמת כל בחורה שכן כן
יש בין הבנות כאלה אמיתיות
לחוצות חתונה.

ואנחנו הנשים
זונות
רובנו אוהבות כסף
חלקינו חרמניות במיטה.

מי אני?
לעולם לא תדע.

הפסיכותרפיסט שלי טוען שהרבה אנשים עושים מעשים דפוקים מתוך רגשי קנאה
לי יש מזל שאני מבינה
לא שזה עוצר אותי לפעמים
לפעמים אני בוחרת לא לשלוט בזה
ואולי באמת אין לי על זה שום שליטה.

לצד יצר בוער לנתב את הכל רחוק ממך
וקרוב למקומות בהם לבי אינו שסוע

יש לי גם איזה יצר אותנטי ביותר
לדבר הרבה דיבורים של תחת ונאדים ופליצות עכשיו.

אני קנאית איומה
ולועגים לאיד למיניהם כנראה אינם מהדברים להם אני זקוקה.

למה זה שאני ככה אוהבת אותך?

נקמה?
גם יצר רע.
לא יודעת אם אני נקמנית יותר מנאמר רכושנית
סנטימנטלית מה

אבל אין שום מצב בשום עולם בו אני חיה את הניצחון שלי
חיה את הפנטזיה שלי
שזה מסתכם באני חותכת את הזין שלך.

מה פתאום?
אני לא שוכחת למען מה נאבקתי

ולמה זה שאני עדיין לוקה בך?

כתבתי כמה דברים עכשיו והם נמחקו.

בכל מקרה אולי לא את הכל אכתוב ככה וכאן.

בברכת ליל פליצות ושלשולים.

סתם, בריאות לכל.

ושבת שלום.

בטח, נדבר אחר כך...

ערים?