סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חולת אהבה בשיכון צריכה זין

ואודה לכל מי שלא יציע לי אותו כאן. אני לא בעניין.
אני כאן לצרכי כתיבה וביטוי אישי אנונימי בלבד.
לפני 12 שנים. 12 בפברואר 2012 בשעה 18:08

ואני מאוד מקווה שזה לא אומר שמחר יום שני יהיה עצבני.

לא יודעת מי עוד קורא פה
למי עוד אכפת ומי לגמרי איבד עניין

אבל לא יודעת איפה עוד יש לי להוציא את המועקה שיושבת עלי מהבוקר.

אז כאן.

הבוקר היה לי רגע, לפני שכיביתי את המחשב, עם הקפה, קצת זמן.
אז ישבתי להציץ בפייסבוק
וברוב עוונותיי הלכתי להציץ בשלך
ובשלה
חזרתם שלשום
לקחת אותה גם אתמול

אהבה?
אשריך.

כי באמת לא התאכזרתי אל עצמי מספיק בשנתיים האחרונות
מה גם שהרגלים זה דבר שלא פשוט לשנות
אני כועסת על עצמי שאני בכלל לא מספיק מנסה.

בקיצור ולעניין
הגעתי אליה
תהיתי אם יהיו תמונות
יהיו מכתבי אהבה
יהיה כעס ופרידה

אתה לא אתי
אתה אתה.

והנה אני רואה שרק ביממה האחרונה
מאז שהיא חזרה
התווספו לה כמה חברים חדשים
ומול עיניי עומד שם מוכר
מוכר מאוד

כל כך מוכר עד שלא יכולתי שלא עוד להציץ
השם של אבא שלי.

אז הצצתי
וזה באמת אבא שלי.

אבא שלי
הגבר שקם ועזב את אמא שלי ואת אחותי ואותי
כשהייתי בת 9
הגבר שויתר עלינו
האבא שלא היה לי
הם חברים עכשיו.

ולא תאמרו שהוא כמוה עם חמישים אלף חברים.
יש לו עשרים ומשהו חברים בפייסבוק
והבת אלף זונות היא אחת מהן.

וואלה, אני לא יודעת מה בענייני אלוהים
אבל מרגיש כאילו משהו קוסמי נהנה להסתלבט עליי.

אין לי ספק שזה הוא.
גם כי יש שם כמה פרטים כמו תאריך לידה ואיפה גדל
וגם כי עם הבת השלישית שלו
זו חצי אחותי
שמעולם לא היתה אחותי
הוא גם חבר, בין כל העשרים ומשהו, שמהם גם המזדיינת בתחת ההיא.

כן, אבא שלי
גם חבר שלה.

תוך פחות מדקה וחצי מצאתי עצמי שפופה גמורה
מקיאה את נשמתי לשירותים

בכל היקר לי
זה מה שקרה לי

וכל היום הבטן מתהפכת לי
ואני לא טוב לי נורא.

מה הסיפור אתה?
למה היא אחת מתוך עשרים ומשהו חברים שיש לאבא שלי?
למה אבא שלי לא ראה אותי, את אמא שלי ואת אחותי ממטר
מאז שאני בת 9?
למה לא עמדת בהבטחות שלך?
למה הפסקת והלכת?
אוי ואבוי לי עם השאלות האלה

אני נורא רגישה.

ואני לבד.

עובר עליי יום איום ונורא
הייתי עד עכשיו בעבודה
תפקדתי
אבל הכל מתהפך אצלי בפנים

אני לא יודעת איך לתאר לכם את התחושה

אני בספק עד כמה בכלל אפשר להבין

ועל כך לרבים מכם יש על מה לומר תודה.

אז שמע פרציפלוח

אתה עוד קורא כאן לפעמים?

מזל טוב על החתונה והילדה הקרבה
אתי במילא היו יוצאים לך בנים
ותגיד לה שתמסור ד"ש לאבא שלי

שלא ראיתי
ולא שמעתי
ולא זכיתי
ולא ידעתי

פאק
כבר עשרים ומשהו שנים

אולי בדיוק אותו המספר של החברים שיש לו בפייסבוק
שביניהם אחת מהם
היא הפאקינג חברה המחורבנת שלך

מה לו ולה?
מאיפה הוא בכלל מכיר אותה?

אני ביסורים היום
ושכל הסאדו מזוכיסטים ימצצו לי את הדילדו

אתם בכלל לא מבינים כמה רוך ואהבה
יעזור לי להשתלט על הסערה

ואני נורא לבד בתוכה

אני לא מבינה!

סתם?

הכל רנדומלי?

אין שום משמעות?

אני לא מבינה.

מעניין אם שומעים במילים כמה אני בוכה.

לדעתי לא.

זה מעולם הסאונד, לא מעולם הכתיבה.

Lola'{Partial} - אני פה.
ואני אוהבת לקרוא אותך
ואני יודעת שאני בטוח לא יכולה לנחם אותך אז לא נותר לי אלא להצטרף לך לשטנה- היא אחת מהפאטתיים שזקוקים למאות חברים בפייסבוק כדי להוכיח שאוהבים אותם, יש מצב שהחיבור שראית הוא מקרי בהחלט (לי יש כמה חברים סיניים הודות לחווה המזורגגת),
מעריצה לך את התחת,
בת ישראל
לפני 12 שנים
Morticia - תודה מקסימה }{
את מעודדת אותי ועושה לי קצת נעים עם כזו הודעה
ואני כל כך לא באה מהמקום הסחטני
ועדיין זה מאוד מנחם

את אחלה! תודה ולילה נפלא
לפני 12 שנים
Morticia - את יודעת, אבל גם אם החיבור מקרי בהחלט, מה שיתכן ותודה שאת לוקחת אותי למחשבות כאלה במקום לכמה שעלו לי בראש

אבל מה זו המקריות הזו?
הרי עבורי יש פה הצטרפות מקרים עם המון משמעויות
שיצרה בי תגובה רגשית

אז אולי העולם מנסה לומר לי משהו?
אולי אני מפספסת משהו על הטבע שלי כאדם
אולי הכל באמת מקרה
ואני אנושית מדי.
אכפת לי, הכל אכפת לי.
הכל אני מרגישה.

מה שאולי מקרי אצלה
אצלי מאוד משמעותי.
זה מבלבל אותי.
לפני 12 שנים
Morticia - ובתוך כל זה אני חושבת לעצמי שאתה מין כזה מרושע שתמציא בכוונה.

כמה פעמים שיקרת לי וניסית לעבוד עליי?
התאהבת בי בגלל שלא באמת הצלחת.
התאהבת בעוד צורך שלך.

אולי אתה מתעלל בי פייסבוקית?

אבל איפה אני עכשיו?
מסדר השכמה להפרעה נרקיסיסטית?

אתה כבר לא פה ולא שם

אתה במקום אחר

ואתה עם אחת אחרת

והיא אחת מתוך עשרים ומשהו חברים שיש לגבר שנטש את אמא שלי, אותי ואת אחותי לפני עשרים ומשהו שנה, בפאקינג פייסבוק.

מי שאומר ש"מגיע לי" בטוח מאמין באלוהים.
מה מגיע לי מה?
אני נענשת על משהו רע?
זה מה שהגיע
ואני לא יודעת ולא מבינה.

הבדידות משסעת לי חרבות בבטן היום
הכאב
ועכשיו פתאום הכל יוצא
ואני מזיינת עוד קצת את השכל עכשיו.

אתה לא חושב עליי
זה באמת אבא שלי
בשביל מה בכלל אני מסתכלת?
מה המשמעות?
למה ומה?

אין לי מושג. לא יודעת. לא מבינה.
כולי בטירוף עכשיו בוכה, משחררת את כל הסכינים שכל היום החבאתי מתחת לפאסון המתבקש של הלו אני בעבודה.

כאילו אני לא באמת הולכת לתת לזה לדפוק לי סופית את החיים.
זה לא יקרה.
אבל אני לא מבינה
ואומרים לי שאין שום משמעות ושום כוונה

ואתה אתה
והוא אתה
וכל העולם אתה

חתיכת בת זונה.

בטח למלא אנשים זה נשמע כמו שטות.
טוב.
לי לא.
לפני 12 שנים
Aציבעוני​(אחר) - פשוט עצוב
העצב היגיע עד אלי למרות שאני לא מכיר אותך
תיהיי חזקה לעצמך
החיים יפים
לפני 12 שנים
Morticia - תודה.
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י