מתי קרה שגברים כונפים התחילו להרשות לעצמם להיות מנייאקים כאלה עם נשים?
מה נסגר?
מה זה הפריבילגיות האלה שנדמה לכל כונף שהזין שלו מקנה לו?
מאיפה באים כל הברחשים האלה לעיר תל אביב?
סוציופתיים מיומנים.
לא רק הרצח והפשיעה בשליטה
גם היחס האנושי הנרקיסיסטי-סוציופתי בנסיקה עצומה.
אתם יודעים,
הבחור שיצאתי אתו לאחרונה
היה תמיד מוריד את המושב של האסלה
נשמע מוזר נכון?
מכירה גברים בונבונים עם לב נשמה שבחיים לא חשבו לעשות את זה
כי אתם גברים
אתם משתינים עם מושב האסלה מורם ואתם בדרך כלל משאירים אותו שם.
לא שאני מהבנות המעצבנות האלה שכועסות ועושות סצינה אם זה מה שעושים.
אבל גבר שטורח להוריד את המושב של האסלה?
זה חדש
וזה מקסים.
סיפרתי לחברה
גם היא הוקסמה.
כן, הדבר הקטן הזה שמי בכלל אי פעם חשב עליו
ממש עושה את זה לנו הנשים.
חשבתי שפגשתי אדם טוב ומתחשב
עכשיו אני חושבת שאולי לאקטים כאלה של התחשבות
באמת רק סוציופתיים אמיתיים מסוגלים.
חשבתי שפגשתי מה זה מותק של בחור
נשמה שאכפת לה באמת ויודעת לפנק
התקשר אליי כמעט כל יום
מה שהרבה גברים חושבים שנשים יורקות עליו
מה שמלא כלבות לא אוהבות כי הן חולמות על החרא שחתולות מקבלות
אני אוהבת
את היחס, את הרומנטיקה, את החיזור
אני אוהבת להיות נאהבת.
לא נרתעת. להפך.
הבן אדם חרא. ברמות. אין גבול להתעללות בנשים בעיר הרווקים.
האמת?
גם לא מפליא אותי שבתוך זוגיות מלא בחורות בוחרות להיות כנועות ולהעלים עין
מזה שבוגדים
אהבה?
אולי זה לא באמת משהו שרוב האנשים בנויים לו
אולי זה באמת משהו שקיים רק אם מאמינים.
אדם לאדם זאב
גם יותר מדי סוגיות קשות של ביטחון עצמי.
ברוכים הבאים לצד האפל של התרבות הוירטואלית.
ואני?
אני כבר לא יודעת איך להאמין לאנשים.
לפני 12 שנים. 4 ביוני 2012 בשעה 11:43