סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חולת אהבה בשיכון צריכה זין

ואודה לכל מי שלא יציע לי אותו כאן. אני לא בעניין.
אני כאן לצרכי כתיבה וביטוי אישי אנונימי בלבד.
לפני 12 שנים. 16 באוגוסט 2012 בשעה 12:21

וכאילו אני כבר לא שם

 

שוב מרמה את עצמי

 

זה יום כזה

 

אתחיל להתמודד עם כל האמת ורק האמת

 

אחרי כמה שעות שינה טובה

 

בתקווה, אמן.

 

תכלס אני די סומכת על עצמי. אני יש לי את המזל הזה שאני יודעת בדיוק כמה אפשר לסמוך עליי. ואפשר. אז אני סומכת על עצמי לרוב גם. כן. אבל לא בקטע השוויצרי, יש לי מלא מקומות ביישנים וחסרי ביטחון. ברור. אנושית לחלוטין. גם רגישה נורא. סורי, לא מכירה מקור אחר לעוצמתה של אישה ובכל היקר לי, בי נשבעתי, אני אחת מלידה. "זו בת" אמרה האחות לאמי וזו ענתה: "עוד אחת?" ע"ע קשיי הביטחון העצמי. אני מכירה בערך שלי אבל אני גם חטפתי הרבה כאפות בחיים שלי. יאללה די להיות מסכנה. יש אנשים מסכנים ממני בעולם הזה, אני בטוחה. 

צרת רבים נחמת טיפשים.

אנשים ממשיכים ללכת עדרים עדרים

פחדנים הם פחדנים.

והאם אתם מכירים איזו אגדה בה יש איום מסוכן יותר מן ה-HOLLOW?

ברמה המהותית של הדברים, כלומר.

Morticia - אני נורא עצובה.
לפני 12 שנים
Morticia - אני כאילו באיזה טקס חגיגי של פרידה מתמשכת עם תאריך לא סופי מהחיים, מהאנשים, מהמוסיקה. אני עצובה. לא עליתי על אף רכבת מתישהוא לאחרונה...
חוץ מזו של גאנז אנד רוזס אולי, או כן, אני אוהבת לדפוק בלילה באנגים, עד שדלקת ריאות תהרוג אותי.
אל תדאגו לי, אני מלודרמטית כעת סתם בשביל הקטע. אני אהיה בסדר עד מחר, מבטיחה. או לפחות זו האמת לגבי מה שאני רוצה.
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י