סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חולת אהבה בשיכון צריכה זין

ואודה לכל מי שלא יציע לי אותו כאן. אני לא בעניין.
אני כאן לצרכי כתיבה וביטוי אישי אנונימי בלבד.
לפני 12 שנים. 21 באוגוסט 2012 בשעה 4:23

שבקראש החדש 

אני אצא הפצועה הפחדנית?

בואנה, נעשו בי נזקים כבדים.

Morticia - וואו, איזה התקף בכי מטורף פרץ ממני עכשיו
ונדמה לי שמזה מלא מלא זמן
אני בוכה
על גבר

שתודה לאל!!!!
הוא לא אתה.

ואני מתה מפחד.
לפני 12 שנים
Morticia - *נדמה לי שסוף סוף מזה מלא מלא זמן...... לא אתה....
אני בהתקף בכי כמו שלא היה לי כבר הרבה מאוד זמן.
מעניין מה מצב הגלים בים עכשיו.
מישהו יודע לומר?
לפני 12 שנים
Morticia - נ.ב. היום אנחנו נפגשים ואני בטח כבר אמצא את האומץ שלי מחדש עד הצהריים. כרגע? חרדת נטישה פול און. הוצאתי חבלים מהמגירה ואני קושרת את עצמי למיטה. אני שונאת להיות כנועה, אני שונאת להרגיש כנועה, אני שונאת להיות פסיבית, זה עושה אותי אגרסיבית, אין לי ברירה.
לפני 12 שנים
Morticia - נשים תחת כיבוש.
לפני 12 שנים
Morticia - ואני לא רק רוצה שיאהבו אותי
אני רוצה שיתנו לי לאהוב עוד פעם

העולם לא נותן לי לאהוב
וזה שובר לי את הלב.
לפני 12 שנים
Morticia - רק כי אני אישה. רק כי אני אישה.
הוא, מהמם כזה, קצת כמוני, רק ממין זכר.
איזה מזל יש לו, אה?
אנשים משתגעים עליו
ובצדק.
הוא מותק של בן אדם וגבר די שובה לב, מודה.
לפני 12 שנים
Morticia - ואל תוך המשוואה האיומה הזו כמובן נכנסת העובדה שנאלצתי לשוב לתקופה לחזור לגור אצל אמא שלי.
כן, האמא המתעללת הרעה שבחיים לא מחבקת ולא יודעת לומר מילה טובה.

גם זה לא בדיוק תורם לטבע שלי לפרוץ במלוא הדרו
ודי מדכא אותי.

לפעמים אני כל כך מתביישת שגבר בכלל ידע איזו אמא יש לי.
ואני? אני בחיים לא אהיה כזו אמא גם. זו חרדה שמלווה אותי לאורך השנים אבל אין לה ממש הצדקה מציאותית, בהתחשב באישיות שלי ובפערים העצומים בינה לבין זו של אמא שלי. שלא נדבר על הלב...
לפני 12 שנים
Morticia - איזה גבר רוצה לצאת עם אישה שבורת לב שפיטרו אותה מהעבודה והיא מחפשת את עצמה בזמן שחיה אצל אמא שלה?

(לא, אין אבא, יש אמא, אני וחתולה. אמא שלי כמובן חייה בלוקסוס. היא מלכת העולם וכולנו המשרתים שלה)
לפני 12 שנים
Morticia - גם נורא אוהבת שקי אגרוף מילוליים בדמות אדם. צעקות? אוי שהיא משתגעת על זה...
אני? בכל השנים הארוכות בהן חייתי מחוץ לבית שלה, עם בני זוג או לבד, יכולה לספור את הפעמים שצעקתי על יד אחת.
לבד חזרתי יותר ויותר אל עצמי, היום אני במצב קצת מעפן.
דכאון. קקה של דבר.
מצד שני, אני בריאה ואני גם לגמרי סומכת על עצמי שאני אצא פה מלכת העולם.
אבל אף אחד לא נולד כדי לשרת אותי.
אלא אם זה בן זוגי אהובי ובא לנו לשחק עכשיו ככה.
אני אוהבת אדם, אני סובלנית, חמה, מחבקת, תומכת, אני ההיפך המוחלט מאמא שלי. אני דומה לאבא שלי ואני חרא זבל בדיוק כמוהו.
לפני 12 שנים
Morticia - מדינת ישראל, 2012.
לפני 12 שנים
Morticia - סקס ומוסיקה אלו שני הדברים הראשונים והמרכזיים הזכורים לי בחיי שהצלחתי להתחבר אליהם באופן חופשי לחלוטין ולפתח את הפרי ספיריט שבי.
אלו שני דברים שהיה לי בהם את כל החופש בעולם
עד היום, אלו מקומות החופש שלי
אמא שלי לא תשתלט עליהם לעולם.

אני בטח נשמעת נורא מעוררת רחמים כזו עכשיו.
זו לא כוונתי.
אני מקווה שהסערה הזו תסתיים בקתרזיס ויהיה מגניב אחר כך...
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י