סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חולת אהבה בשיכון צריכה זין

ואודה לכל מי שלא יציע לי אותו כאן. אני לא בעניין.
אני כאן לצרכי כתיבה וביטוי אישי אנונימי בלבד.
לפני 12 שנים. 2 בספטמבר 2012 בשעה 17:00

הסיפור הזה עם דורון נשר הכניס לי אגרוף חזק עכשיו לבטן

לא רק כי זה דורון נשר ובאמת מדובר בדמות תרבותית אדירה, לפחות בחיי הילדה הזו הקטנה

אלא גם כי לי יש מין סיפור הפוך כזה

על אישה גיבורה שנלחמה עם מד"א לא לקחת לשום מקום את הגבר שלה

הסיפור על סבי וסבתי, למי שזוכר.

 

סבתי, שתחיה ותהיה בריאה, היתה עושה הכל להציל את הגבר שלה, היא עשתה הכל עד לנשימתו האחרונה.

אבל הוא היה קשיש בגיל שיבה, חולה ללא סיכויי החלמה, מד"א לא רצו לקחת אותו לטיפול נמרץ

לא עלינו ושלא נדע צער.

אישה שאוהבת את הגבר שלה יודעת יותר טוב מכולם מה טוב ונכון בשבילו

בחירות זה לא שחור ולבן. יש כל מיני דרכים להגנה.

 

בריאות אנשים, אושר וכל טוב.

החלמה מהירה ורפואה שלמה.

Morticia - אני מה זה מקווה שזה סתם ספין, למרות שלמה בכלל לחשוב ככה? נורא נרקיסיסטי. פשוט נתן לי פה כאפה.
אין שחור ולבן לדברים האלה, יש הבנה ורגישות.
מד"א נטולי אמפתיה?
חמור.
בריאות.
לפני 12 שנים
Morticia - אין לי שקט עכשיו.
אז אני בשקט.
לפני 12 שנים
Morticia - למה לתת לי כאפה?
מה זה קשור בי בכלל?
אגומנייאקיות מחוץ למיטה?
עזבו אותי.
כואב לי לשמוע, זה הכל.
לא מתכוונת עכשיו לפתוח אנדרטה פייסבוקית בנושא, בטח זוכרת המון - מלא - דברים לטובה לאיש הזה.
בריאות.
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י