אני משתדלת להבין אחרים, עד כמה שאני יכולה
יש לי תחושה שהמון אנשים יודעים מי אני
אבל אף אחד עוד לא ממש מגלה לי שום דבר
עם זאת, כאן תמיד היה המקום שלי לפרוק ומאחר ואני נהנית מאנונימיות כפויה חברתית
כך אמשיך.
יש לי חברה, ובכן, אני חברה טובה לאיזו אחת
שמסתבר שלא תותחית העולם בלהיות חברה בחזרה.
כן, ככה חודשים כבר מרגיש לי שאני נורא שם בשבילה
והיא פשוט משתמשת בזה לנוחותה ואף פעם לא שם בשבילי
זה הגיע לרמת ה"אחותי, כבר חודש לא שאלת לשלומי".
אני עם כל הסובלנות, אמרתי משהו
במקום לחשוב איך לפצות אותי
מה עשתה?
הלכה לחפש את חיזוקי האגו שלה במקום אחר
עכשיו, בדרך כזו או אחרת, היא ביטאה עצמה באופן המבקש לומר שהיא לא אשמה בכל הצרות שלי בחיים.
צודקת אבל אני כולה ביקשתי שידאגו פה ושם גם לשלומי.
נרקיסיזם אנשים
נרקיסיזם
מה טוב בזה?
מכוער נורא לדעתי.
קורה, לכולנו
אבל להתקע שם?
שים משקפיים אם אתה פוזל.