חולת אהבה בשיכון צריכה זין

מוצאת את עצמי יושבת, חופרת בפוסטים שפרסמתי כאן לפני שנתיים

מחפשת איזו פעם שכתבתי לפרציפלוח להתבונן בחבר שלו, ללמוד ממנו משהו, לראות איזה אדם גבוה עומד מולו.

זה נאמר על המלאך. שאז לא ממש הכרתי, מודה. אבל כבר אז ראיתי

ומאז אני רואה.

לא יודעת, משהו עבר את הגבול אצל כל האנשים עם הלב והאמפתיה

אני בחיים לא אתן לפרציפלוח לגעת בי

לא ממש אכפת לי מה אנשים שלא מסוגלים לתת מאץ' לאינטליגנציה או לעומק הרגשי שלי חושבים בנושא.

והכי הכי

לא בא לי לחפור בכמות הכאב והארס שהיו בי, ממקום של התעללות מצד סדיסט אמיתי

שהוא יצא מנצח אצלי???

די להכאיב לי

אני צריכה שקט עכשיו.

עינוגים זה הרבה יותר פאן

ואני מנסה להתמודד עם געגועים.

לפרציפלוח בתחת שלכם

מי רוצה לזכור אותו בכלל?

למלאך.