הפנטזיה היא תמיד על אישה רעה?
כתבתי לפני כמה שנים מאסה מרתקת בנושא הזה
הדמוניזציה של האישה
היא חלק רווח מאוד בפנטזיה הגברית
חולם להתמסר טוטאלית לאישה מפונקת, אסרטיבית ורעה
אה שתהיה גם משפילה
למה רעה? למה משפילה?
מה זה בחום, אהבה, טוב לב ושאר מין כאלה שלא מעודד התמסרות טוטאלית ולא פחות אמיתית?
הפחד לחיות מחוץ לפנטזיה?
הפחד לחוות אובדן שליטה?
הפחד להלך חופשי באזורי תאורה מחוץ לפרטיות שלך?
למה הציווי "נשק את כף רגלי בבקשה"
לא יכול להאמר יפה ומנומס, בחום ובאהבה
למה בצעקות ועצבים והשפלה
יה אפס!
למה?
כי רק בפנטזיה אפשר ובמציאות צריך מישהי שתדגיש בפניך את קטנותך?
בבקשה אל תבואו ותאמרו לי שעצם הירידה על ארבע בפני אישה היא משפילה
זה הכי שוביניזם שיש
ועם זה לך דפוק בתחת באמת איזו שפחה.
(נו אופנס לנשים היפות שככה אוהבות ויש להן גבר שמשרת אותן כהלכה)
יקיריי, כנסו לקצב:
יש מלכות, סופר מלכותיות, אצילות ואדירות
הבאות ממקום של חום, שפע ואהבה
כמו שיש מלא גברים שיודעים להיות סאבים רק כשהם דופקים ביד
בבית בשקט לבד
ודעו להיות גברים באופן כללי בכלל
לדבר יפה אל נשים, לכבד אותנו
גם אם אנחנו לא רעות ומשפילות
מה זו השפלה בכלל? חתיכת סוגייה פילוסופית במוסר
אתם מחפשים מלכה או מיצג לקטנות הביצים?
התמסרות טוטאלית לאהבה
זה, זה כבר נשגב.
למה תמיד האישה חייבת להיות רעה ומשפילה?
אין לי צורך להיות רעה ואין לי צורך להשפיל.
גבר שיתמסר לאהבתי הוא גבר מושפל?
תזהרו לומר לי דברים כאלה
אני בוחרת לא להיות רעה
זה חופש הבחירה שאני עושה
זו שליטה
אבל זה לא אומר שאני לא יכולה להיות מסוכנת.
אולי זה קצת יותר אומר שהצרכים שלי כאישה
לא כוללים גברים עם פנטזיות גדולות ופחדים עוד יותר גדולים
שכל היום עושים לי מוות כדי להוציא ממני את הרעה.
תלמדו לבקש יפה, לכבד את הגבירה
ולשאול את עצמכם מה באמת עשיתם בשביל מדינה.
אישה היא אמא אדמה.
