סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חולת אהבה בשיכון צריכה זין

ואודה לכל מי שלא יציע לי אותו כאן. אני לא בעניין.
אני כאן לצרכי כתיבה וביטוי אישי אנונימי בלבד.
לפני 12 שנים. 9 בספטמבר 2012 בשעה 14:00

אבל אני עובדת על מאמר אקספוזה מאוד רציני עכשיו

ואני לגמרי לא מייעדת אותו לפה.

 

החוצה

ויוה לה רבולוסיון!

Morticia - עדכונים מהעולם האמיתי:
אני עדיין לבד
ועדיין יש לי רק את עצמי להגנה.

האם יש לי סיבה לחשוש?
מוזר, אור ואהבה, שמחה, מה כבר ביקשתי לומר?
לפני 12 שנים
Morticia - נ.ב. בוא לא ניתן לאף נוול מרושע בנזונה להסיט אותנו מהדרך הנכונה כל כך בקלות, אה?
לפני 12 שנים
Morticia - ושלא תחשבו שקל לי עם החפירות של אמא שלי.
אני פה אוכלת את כל החפירות שהמלאך לא אוכל.
למה לא אוכל?
כי זה סיוט ולא תעשה לחברך את השנוא עליך.
לא בטוחה עם זאת עד כמה הוא אוהב שמתעלמים ממנו באופן מוחלט וטוטאלי שכזה, לא שופטת, לא חופרת.
אבל אמא שלי? אני לא יכולה להכנס בשקט לשירותים
בעודי מנסה להשתין אני שומעת את קולה: "מה עם ההוא? הזה? נו זה? חזר? התקשר? לא התקשר? למה לא התקשר? בטוחה שהוא חזר? ולא מתקשר?" זה לא נגמר וזה לא יסתיים לפני שיוסקו מסקנות קשות, מדכאות, מוריבדיות ופסימיות ביותר. אמא, הניחי, הניחי.
לא. ואני פה בשקט, וואלה, היה נחמד לומר מילה שחזר בשלום, לא חייב לי כלום, נכון.
לי יש מלא מה לעשות, לא חסר.
פשוט נורא קשה לי בעולם שאין בו אהבה. זה שובר.

רוצה לחיות, רוצה לעוף, לפרוש כנף..........................
(שלום חנוך/דפנה ארמוני)
אצלי המושב הוא זוגי
כבר אמרתי את זה
למה אני צריכה לחזור על עצמי?
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י