לפני 11 שנים. 15 בספטמבר 2012 בשעה 18:28
אני שמחה בשביל המלאך שהוא לא יכול עד הסוף להבין כמה כוחניות הופעלה עליי כדי לשבור את העוצמה ממנה באתי. ועדיין.
אני שמחה בשבילו שהוא, עם העוצמה היפה שלו, תמיד התקבל, מתקבל ויתקבל בברכה.
כן, שמחה.
זה כמו שאני שמחה בשביל כל מי שלא מבין איך זה לגדול בבית שאבא עזב ולא חזר מגיל 9.
כן, שמחה.
צרת רבים - נחמה גם לחכמים או רק לטיפשים?
איך לפעמים.
אז כן, אני מפחדת להפגע
אבל לא, אני לא צרת עין ואני באמת שמחה שיש אנשים שבאים מעוצמה
ואף אחד לא טורח מבוקר עד לילה לשבור להם אותה.
קצת עצוב לי שהואשמתי דווקא בזה
אבל אני לא מתכוונת להתנער מהאחריות שלי עכשיו.
רק לקוות לטוב ולהשתדל להצמד למי שטוב אליי ולהתרחק ממי שעושה לי רע.