סיפור ארוך, לא משנה מי, מה ובאיזה הקשר
אני מצטטת משפט אחד רגע
מאז שאני זוכר את עצמי , כל פעם שהייתי מקבל יחס אוהב ואוהד כזה זה היה מתפרש אצלי כסוג של עול , כאילו עכשיו אני במחויבות כזאת ויש לי אחריות לספק איזה מישהו , מישהי , וזה היה ממש מכביד עליי , כאילו אני סוחב איזה תיק עם לבנים על הגב .
אז זה העניין?
זה גורף?
האהבה שאישה נותנת
מרגישה כמו עול מחייב כזה?
בעוד מה?
שליטה נשית היא פנטזיה להתמסר לאחת שלא רוצה אותך?
ושליטה גברית היא מה?
להתמסר לאחת שלא רוצה אותך?
או להשפיל אחת שכן?
איך זה באמת עובד?
איך נהיינו כאלה?
למה הדברים הכי יפים הם אלו שאנחנו לוקחים הכי כמובנים מאליהם?
מאיפה האגואיזם הזה בא?
זה ילדותי גם נורא.
מי שבא אל העולם ואל נשים בכזו גישה
ממש לא אכפת לו מה אישה רוצה
אכפת לו רק מעצמו
וסלחו לי, אבל אהבה בין גבר ואישה
ממש לא משולה לבית כלא
ואבוי לטמבל שחושב ככה
ללכת אצל אישה שלא באמת אוהבת אותך
זה יכול להרגיש כמו בית כלא באמת
לטווח הרחוק בוודאי
ולא כי יש שם אישה שליטה
כי דפקת את עצמך עם האגואיזם הזה שלך
חוסר יכולת טוטאלית להתמסר ולתת מעצמך
זה כל מה שאני שומעת כאן
ומי עוצר רגע להבין עד כמה זה מעליב אישה?
אני צריכה התמסרות של מישהו שאני לא רוצה
ועוד בשם השליטה הנשית?
האהבה שלי היא לא עול
והיא לא מחייבת לשום דבר
אבל כן
בטח שישמח אותי להיות נאהבת בחזרה
אני לא ראויה להיות נאהבת בחזרה
רק בגלל שאני רוצה ואוהבת אותך?
זה נשמע לי הזוי
לא מחשבה בריאה
אז תגידו
כשגבר מחזר אחרי אישה
איך אתם חושבים שזה מרגיש לה?
כמו עול מחייב ושק אבנים על הגב?
חשבו כמה מעליב זה היה עבורכם
אם מישהי היתה אומרת לכם ככה.
אני עכשיו מאוד מבולבלת
אני באה מהמקום הכי טוב
לא מתחמנת בכלל
הכי אמיתית
אבל המחשבה שדווקא הרצון הטוב והאהבה הכנה
היא שמרתיעה את האדם שמולי
היא מחשבה לטעמי בחיי מגונה.
אני מאוד מקווה שזה לא מה שקורה עכשיו ביני לבין המלאך
ואם כן, וואלה
מאחלת לו שיגיע רגע בו קצת יתפכח
כי אין לי ספק שהוא יודע מה אני שווה
ולראות את הרצון הטוב שלי ואת האהבה הכנה
כעול וכשק אבנים על הגב
אני לא יודעת אם זה עבורו ככה
לא יודעת בחיי
אבל אם כן
וואלה, מעליב נורא
והכי לא הוגן בעולם.
כשאדם אוהב אותך
זו נחמה אדירה
לא שק אבנים על הגב
וכשאני אוהבת
אין דבר שישמח אותי מלהרגיש נאהבת בחזרה
מודה.
סליחה אם אני טרחה נורא גדולה על כל מעריצי הנשים שם בחוץ...
