סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חולת אהבה בשיכון צריכה זין

ואודה לכל מי שלא יציע לי אותו כאן. אני לא בעניין.
אני כאן לצרכי כתיבה וביטוי אישי אנונימי בלבד.
לפני 12 שנים. 19 באוקטובר 2012 בשעה 21:35

אני כל כך כועסת על עצמי כשזה קורה לי

אני ממש מייסרת את עצמי ברגעים האלה

הדבר האחרון שאני צריכה זה שיוסיפו עליי יסורים מהחוץ

להיפך

צריכה הבנה, תמיכה, חום, סובלנות

 

לא, אני לא מושלמת

לא, החיים שלי לא מושלמים

לא, חיי ילדותי ממש לא היו נופת צופים

 

ואז, בימים ההם

לא היתה לי על זה שליטה

לא היתה לי שם בחירה

הייתי ילדה

 

הפסיכו שלי בחופש, לא נפגשנו כבר שבועיים

אז מצאתי את עמוד האש

ראיתי את הבעיה העיקרית שלי

אבל אני עדיין נכשלת לפעמים

 

ואולי באמת מוגזם מצדי לצפות לאמפתיה מצד אחרים

למרות שאני למשל

באמת מאוד מסוגלת לגלות אותה

בוודאי כלפי חברים

ולכולנו יש קשיים, חולשות, מכשולים.

 

אני נורא כועסת על עצמי כשזה משתלט עליי בצורה כזו

ואני סך הכל רוב הזמן שולטת בזה

אבל לפעמים... לפעמים...

זה חזק ממני

ועבודה עצמית זו לא עבודה פשוטה בכלל

אתם יודעים.

 

הקיצר, אני מצטערת על התנהגויות קצת מפגרות לפעמים

אולי מעצבנות, לא הכי ברורות, מותירות מקום לפרשנויות לא נכונות

מקווה שמי שבאמת אכפת לו ממני מסוגל קצת להבין 

וקצת לא לייסר אותי במקומות האלה

כי האמינו לי

אני מתייסרת בתוך עצמי בכאלה רגעים

מהחוץ צריכה רק חום, אהבה וליטופים.

 

יש לי לתת מהם בשפע

אני מסוגלת להיות סלע איתן עבור אהובי לבי

ואני גם זקוקה להם לפעמים.

 

זה לא מאיזה חוסר כבוד עצמי

או חוסר מודעות למי ומה אני

 

זה הרבה יותר עמוק מזה

הרבה יותר מורכב מזה

והנפש שלי מאוד רגישה

 

לא כמו כל המגניבים שחושבים רק על עצמם

אני רגישה לכולם

אני גם מרגישה מלא בני אדם

לא רוצה לפרט בנושא הזה

ולא בא לי להכנס שוב לסיפור שלי

מי שקורא אותי יודע

ואני לא אוהבת לנפנף בזה

אבל יש לי את החולשות שלי, את השדים שלי

הרגעים שאני ממש נכנסת לאיזה פינה של הנה שוב נוטשים

ואני חייבת לאחוז בכח בספינה

וזהירות כי אם תמשיכי ככה כולנו טובעים.

 

אבל זהו שלא

אני הרבה יותר מודעת

הרבה יותר משתדלת

הרבה יותר בשליטה על זה

מצליחה לתפוס את ההגה בזמן רוב הפעמים

סך הכל עושה חתיכת עבודה עם ועל עצמי

שזה בעיקר ביני לבין עצמי

 

אבל לפעמים... לפעמים...

ואז האמינו לי שאני ביסורים

גדולתכם כחברים?

לחבק אותי באותם רגעים.

 

כמו שאני אחבק אתכם.

או לפחות עד כמה שתצליחו

עד כמה שאתם יכולים.

 

מצטערת אם זה פוגע לפעמים באחרים.

זה פוגע גם בי ואני מאוד משתדלת לא לתת לזה לנהל אותי.

אני גם מצליחה לפרקים.

 

תודה לסובלנים הסבלנים

ושבת שלום לכל האוהבים

(גם לתחמנים המתוקים)

 

וכמובן למלאך האהוב על לבי

הוא עדיין ברוגז אתי

אבל הבטיח הוא לי...

}{

Morticia - פשוט מרגיש לי לפעמים שהמלאך האהוב על לבי, יש לו צורך להרגיש שהוא מוביל את הדברים, שהוא שולט בקצב ההתפתחות. לא מדברת על מה יקרה בינינו במקומות שלא עניינכם. מדברת בשלב הבנייה, אם תרצו, או בכלל, לא משנה.
עכשיו דוגרי? אני אומרת לך על זה.
אבל אתה צריך להכיר את החולשות והקשיים שלי.
שליטה זו אחריות אדירה. אי אפשר לחפף כשאתה בוחר להיות המוביל.
השאיפה שלי?
אמרתי כבר. קו-פיילוטס, קומנדר וקומנדרה.
מה ששנינו יודעים שאנחנו הכי לגמרי מסוגלים
ולדעתי שנינו לשם שואפים.
אבל קומנדרה מסכימה להתכופף בשביל קומנדר קודם, אם זה כזה חשוב לו. רק שיקח בחשבון את הקשיים העלולים להיווצר אצלי וימצא דרך להרגיעם. למען כולם.
ואמרו אמן.
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י