זה אתה אתי
דבר קצת על הבחירות שאתה עושה
כי מאיפה שאני מסתכלת
אתה מפרש אותי בצורה רדודה
שלא עוצרת לנסות ולהבין אותי
ובעוד אני יוצאת מגדרי להיות בסדר אתך
אתה אפילו לא מנסה לצאת בסדר אתי.
שוב בחרת לפגוע בי
ולהאשים בזה אותי.
אני לא פוגעת בך לדעתי
ואם כן, אז תן לי להבין מי אתה ואיך אתה
בצורה שמעט יותר מכבדת אותי.
נסה גם אתה להיות חבר שלי.
במקום ללא הרף לחנך ולהעניש אותי.
שהרי לומר לאדם שאני אוהבת אותו כך וכך
או לנסות להבין מדוע הוא בוחר להעליב אותי יום אחרי שהוא מבקש את עזרתי
לא מהווים באמת דוגמאות לאקט כוחני.
למה במשך שבוע היית זקוק לי על בסיס יומיומי
אבל אחר כך כל רצון או ניסיון מצדי
התפרש כמטרד כוחני.
עזוב מה תאמר לי ועל מה תבחר להתוודות בפניי
האם אתה מספר לעצמך את הסיפור כולו במלואו?
שהרי אינך חף כלל ממשחק ברגשות שלי.
ואני, אני כל כך לא כוחנית
כל כך לא מעמידה אותך בשום פינה
ואין זה חשוב אם יכולה אני
או לא יכולה.
אני חושבת שאני כן, לפחות קצת, מכבדת אותך
ולא מעט מן היחס שלי נגרר מתוך חוסר הכבוד המתמשך
שאתה מגלה לעברי.
צר לי
באמת צר לי
שזו הפרשנות הכי מוצלחת שאתה עושה לי.
כל כך רחוק מכוונתי
ואולי אם נדבר קצת יותר
מחוץ למחשב
תצליח לשמוע אותי כמו שאני
ולא בהכרח כמו שאתה מפרש אותי.
שמחה לשמוע אגב שאתה מדבר עם כאלה מין
אני יושבת ועושה עבודה עצמית
לא מתנערת מאחריות ותולה את כל האשמה באחרים
אני ממש ביסורי מצפון קשים
על הפרשנות האינסופית הזו שאתה עושה לי
ככוחנית.
ממש כואב לי שזאת מכסימום ההבנה שאתה מגלה עבורי.
שאל את עצמך איך זה מרגיש בצד שלי
ולמה זה שנדמה לך שבעוד אני בעדך
ואתה יוצא מגדרך להחליש אותי
הופך אותי לכזו כוחנית.
אוף, אתה שוב מכאיב לי.
וזו שוב אשמתי.
חתיכת רצפה עקומה אנוכי
ואולי גם יום אחד תגלה
שאני גם יופי של רקדנית.
אי הבנות, יותר מדי אי הבנות
מפריעות לתקשורת בינך לביני.
אתה לא יכול להיות עיוור מוחלט ליחס שאתה נותן לי במקביל
ואין מה לעשות, כל אחד מאתנו צריך לקחת על עצמו אחריות אישית
לייף סמטיימז איז אה ביץ'.
ממש כואבת לי הפרשנות הזו שאתה עושה לי
לצד ההתנערות המוחלטת שלך מאחריות
על היחס שאתה נותן לי.
ואני, מאוד משתדלת להיות כמה שאני יכולה מקבלת, מבינה וסובלנית
אולי זו הטעות שלי
ואולי גם אני
לא רואה מספיק טוב את עצמי
השאלה אם הכוחניות בה אתה משיב
(בין אם אני אכן כוחנית או לא כוחנית)
היא הדרך הכי נכונה בשבילך ובשבילי.
עצוב לי מאוד לשמוע שכך אתה מרגיש.
כי היינו חברים לכמה רגעים
ומכל הלב אני בשבילך ועושה עבורך דברים.
לא יתכן ורק אני אעשה את כל המאמצים.
ואני יושבת מיוסרת פה עכשיו
מצפוניסטית שכמותי
ממש לא כוחנית מטבעי
עצוב לי
נורא כואב לי
שזו הדרך בה אתה מתעקש לפרשן אותי.
הלוואי והיית טיפה מנסה להבין גם אותי
ולהיות ער לעולם הצרכים שלי.
ואולי אם היית אומר את מה שאמרת עכשיו לפני חודש
דברים היו נראים אחרת
ואולי זה הזמן שהיית צריך כדי להגיד
וככה מכירים.
לא יודעת מה אתך
אבל לי כואב כאן לא רק על עצמי
כי אם על כך שזו הדרך בה אתה בוחר ומתעקש שוב ושוב
לראות אותי
שכן,
כנה, אמיתית ועמוקה היא אהבתי.
כמו גם אנושית להחריד.
אתה מייסר אותי ברגשות אשם
ולא יתכן שזה כל מה שמגיע לי.
זה פשוט מייסר אותי
ואין לי שום רצון או צורך להשיב לך ביסורים
רק אם היינו באמת מתקשרים...
רק אם הייתי מרגישה שאתה ואני באמת חברים...
וואו, אתה מעציב אותי
כמו מנסה לשבור אותי
ואני אוכלת את עצמי על האפשרות שכל זה לגמרי ורק באשמתי
לא הוגן מאוד עבורי
ואני
מצפוניסטית שכמותי.
הרי יש משהו בך שמצליח לראות גם משהו טוב בי?
הלוואי וקצת מזה גם תבחר להראות לי.