נכנס בחור צעיר לבית ספר בעיירה אמריקאית
יורה למוות בעשרים ילדים בני שש ושבע
בשש מורות צעירות שלהערכתי לא עברו אפילו את גיל שלושים
רגע אחרי שיורה באמו למוות
רגע לפני שהורג את עצמו
ולאף אחד אין הסבר מה עמד מאחורי כזה מעשה
אז העיתונות מזכירה את זה שהוא היה בן להורים גרושים
ושהיה לו קשה להתמודד.
כאילו שלילדים של הורים גרושים אין מספיק בעיות עם ים הסטיגמות המודבקות אליהם.
כשאני הייתי ילדה ההורים שלי התגרשו
אז לא ראו כל כך הרבה זוגות גרושים
בוודאי לא כמו היום
זה היה חריג יחסית
וילדים עשו לי מוות על זה
ממש ירדו לי לחיים
וגרמו לי להרגיש שמשהו ממש לא בסדר אצלי
פאק, הסיפור הזה ממש עושה לי רע.
בחור צעיר נכנס לבית ספר
ויורה למוות בעשרים ילדים בני שש ושבע
ובעוד שש מורות שלהערכתי לא מלאו להן אפילו שלושים.
אולי זה הקפיטליזם המסריח
שמשכיח מאתנו הומניטריות מהי
מהו מוות לאנשים כהמשך ישיר למוות לערכים?
ואולי מדובר בילד שסבל מהפרעות מאוד קשות
עד כמה האחריות כאן על גירושי ההורים?
נו...
גם להשאר זוג בכח
כשממש לא מסתדרים
זה לא תמיד הדבר הכי טוב שאפשר לעשות עבור הילדים.
מפחיד הסיפור הזה
אפילו שזה קרה רחוק נורא מכאן
כאן נכנס פסיכופת אחר וירה במלא אנשים בבר-נוער
כבר לפני כמה שנים
טרם נתפס, מיהו?
עד היום לא יודעים.
ואהבה, אהבה
בעולם שלנו
הפכה להיות האויבת הכי גדולה
משום מה
לצד החמלה האנושית.
מפחיד.
יאללה הלכתי לקרוא שוב את "תפוז מכאני"...
