סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חולת אהבה בשיכון צריכה זין

ואודה לכל מי שלא יציע לי אותו כאן. אני לא בעניין.
אני כאן לצרכי כתיבה וביטוי אישי אנונימי בלבד.
לפני 11 שנים. 20 בדצמבר 2012 בשעה 16:25

אבל דווקא גם אם בטקסט זה נשמע כמו צעקה

אני לא אומרת את זה בצעקות

אני לא מרימה את הקול

גם כשאני יותר תקיפה

 

יצאתי בדרמה אחרי הכל

כי משהו הקדיש כבר את הסאה

 

כמה זמן אדם יכול לאכול חרא?

אפילו לסבלנות שלי יש גבול

 

ועדיין, ממש עצוב לי שלזה זה הגיע.

לא נעים לי עם המצב הזה בכלל.

 

אבל גם עם התחושה שרק לי אכפת ורק אני רוצה באמת לתקן

לא נעים לי במיוחד...

 

כמה? כמה עוול לאכול בשתיקה?

די, קומקום רתח, משהו גלש.

 

עכשיו לנשום עמוק בבקשה

ולהרגע

תודה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י