סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חולת אהבה בשיכון צריכה זין

ואודה לכל מי שלא יציע לי אותו כאן. אני לא בעניין.
אני כאן לצרכי כתיבה וביטוי אישי אנונימי בלבד.
לפני 11 שנים. 27 בדצמבר 2012 בשעה 14:39

אני כנראה זקוקה לעוד קצת זמן.

שוב חלומות בלילה...

 

מלאים מוטיבים שאני עוד מנסה לפענח

וברגע אחד

החזקת לי את היד

והרגשתי, ממש הרגשתי

איך היד שלך אוחזת בידי

וכמה חם ונעים זה היה

הרגיש כמו בונד שיהיה קשה מאוד לשבור

ואני לא יודעת לומר אם זו משאלה או נבואה.

 

בשבוע האחרון גיליתי דבר חדש

שמעתי בחיי מילים פוגעניות

לא תמיד אני נעלבת מכל שטות שאומרים

באמת שלא. אני מוזרה כזו

לא נעלבת מדברים שהייתם מצפים

ונעלבת לפעמים נורא 

מהדברים האחרונים מהם הייתם מצפים

 

בשבוע האחרון גיליתי עד כמה פוגע בי כשאומרים לי שאני רעה

פוגע בי ממש נורא

אני כזו קצת חצי אני, סדוקה

הפסיכו' שלי לא היה מאוד מופתע

 

"ברור שזה פוגע בך עד כדי כך. את ממש לא רעה, זו לא אבחנה ראויה למי שאת"

נפגעתי ממש.

 

ואמרתי לו, לפסיכו' שלי

אמרתי לו הכל, את כל מה שהיה

הייתי קשה גם עם עצמי, הרגשתי שהעלבון שלי השתלט עליי והוציא ממני דברים בהם אני לא גאה

 

אבל בעיקר אני רוצה לדבר על החלק בו הוא אמר לי, המלאך:

"אני מכיר את הרוע הזה... את לא נותנת לאף אחד להתקרב אלייך".

בכלל מתי ניסה להתקרב?

דוחף אותי ללא הורף מעליו.

אני מבינה דברים פעמים רבות מתוך אינטואיציה, מתוך רגישות מאוד גבוהה ותשומת לב לפרטים

אני כזו והפסיכו' שלי לפעמים מתקן אותי או מנסה להראות לי איפה אני עושה רומנטיזציה לדעתו

אבל יודע שאני כזו, רגישה, אינטואיטיבית, קולטת פעמים רבות מאוד נכון אנשים ומצבים.

הפעם, כשסיפרתי לו

ואמרתי לו איך זה הרגיש לי, הוא מייד בלי להניד עפעף הסכים אתי.

איש מקצוע מצוין ומאוד רציני, הפסיכו' שלי.

אני מחזיקה ממנו מאוד, לא בכדי.

 

אמרתי לו שמרגיש לי שאמנם לי נאמרו הדברים

אבל לא אתי הם מתקשרים.

"כאילו הוא מדבר עם איזו אקסית שלו או משהו, כלל לא אתי"

אמרתי לפסיכו' שלי.

והוא הסכים. הוא בפירוש הסכים.

 

סיפרתי לו על ה- Post Relationship Traumatic Syndrom שהגיתי

זה שעשע אותו

אבל ברור שיש תופעה כזו ואנשים רבים ממנה סובלים.

 

כתבתי פה כמה מילים על זה לפני כמה ימים

וברגע של אמוציות מחקתי

שאלתי אותו אם הוא חושב שאם המלאך היה קורא את זה, זה היה אולי מדליק לו איזו נורה בראש

עוזר לו להבין, לחשוב, לנסות לעשות משהו כדי לתקן ולשנות

 

הוא אמר שקשה לדעת, קשה לדעת עד כמה זה עמוק וכואב אצלו

"אולי הוא צריך עזרה בזה, קשה להעריך"

כך אמר לי.

 

אבל לרגע לא האשים אותי ברומנטיזציה או ברצון הטוב והתמים שלי להאמין שאין רוע בעולם

לגמרי הסכים

 

כאילו דיבר אתי

אבל לא אליי הדברים היו מכוונים

 

כאילו התקשורת היא עדיין עם איזה שד

או ככל הנראה שדה

מן העבר

 

גם אני סוחבת שדים.

 

אני לא רעה, אין לכם מושג עד כמה זה מעליב ופוגע בי

כשמאשימים דווקא בזה אותי

אני האחרונה שמרחיקה את מי שמנסה להתקרב אליי

בוודאי אם אני רוצה בקרבתו.

אני לא ביצ'ית

 

אני עלולה לצאת קשה על מי שמשחק אתי משחקים

מי שלא מעריך אותי ומרחיק אותי

אבל מי שמתקרב אליי ורוצה בטובתי?

 

אני ממש לא מהנשים שיצאו מגדרן כדי שתהיה מנייאק אתן

אני יודעת שלא חסרות כאלו נשים

אבל אני לא אחת מהן

ואני לא רעה בכלל

אני מאוד יודעת להעריך דברים טובים שעושים בשבילי.

אני אחרת.

 

לכן זה היה כל כך מעליב

וקשה לי

כי התקשורת לא אתי

 

ואני עומדת ערומה

מתחת לבגדים ומעילים

שהלבישו עליי

ואינם שלי

 

האם הוא מבין?

האם הוא ינסה לראות אותי?

 

האם נתקשר זה עם זו במקום עם השדים?

 

אני עוד לא מוכנה לכתוב יותר מזה כרגע

 

אני רק יכולה לספר לכם שעם כל החדשות המשמחות בחיי

קצת עצוב לי

זה לא ממש מניח לי

אני גם לא בדיוק הטיפוס שמתנער מאחריות אישית

ועדיין, הכעס שלי מוצדק במידת מה

על אף שאיני מחפשת להתקע עליו דווקא

כמו שהייתי נורא רוצה לראות את הדברים קצת משתנים

 

בעוד לומר לי שאני רעה ושאני לא נותנת לאף אחד להתקרב אליי

זה להטיח בי אשמה

שאינה מתקשרת כלל אתי

 

אני לא שופטת

אני יודעת בדיוק כמה קשה זה להפגע מאדם שאהבת ונתת לו את כל כולך

כפי שאמרתי, גם לי יש שדים

 

אבל אני עושה עם עצמי עבודה

ולא מתנערת מאחריות אישית

 

אני גם באמת אוהבת ובאמת אכפת לי

הלוואי והיית מנסה להתקרב אליי

 

היית מנסה להכיר את אני האמיתית

ולא את המפלצות היוצאות מאתנו אחרי שהתבוננו בכאלו יותר מדי שנים.

 

לא יכולה לכתוב יותר כרגע

המשך יום נעים.

Morticia - נ.ב. אתה בוחר את הלבד שלך, כי יש לך בעולם אותי.
החיבה שלך לפרחות פופוליסטיות קצת פחות ברורה לי...
יש לך פה אישה שאוהבת אותך
לא דמות מגזין
אישה
פשוט אמיתית
ולא רעה
ממש לא.
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י