סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חולת אהבה בשיכון צריכה זין

ואודה לכל מי שלא יציע לי אותו כאן. אני לא בעניין.
אני כאן לצרכי כתיבה וביטוי אישי אנונימי בלבד.
לפני 11 שנים. 23 בינואר 2013 בשעה 12:58

דומה לפעמים לאובדן שליטה

דומה לפעמים לאובססיה

 

דומה לפעמים להמון דברים טובים

 

זה הרבה עניין של בחירה

 

אני לא נואשת לזוגיות בכל מחיר

 

אני מאמינה באהבת אמת

 

שאין לה סכום

 

ומיותרים לה השיפוט, הטינה והצורך הכפייתי בהגדרה.

 

אובססיה, כולנו "חוטאים" בה

זו תכונה אנושית לאללה

 

חייתי כמה שנים טובות עם אדם שסבל מהפרעת OCD

Obsessive Compulsive Disorder

 

הפרעה מאוד קשה

יש מי שסובל ממנה ליטרלית

יש מי שמתרגל לחיים אתה

זה אף פעם לא פשוט לסביבה

 

זה מתבטא בהמון חרדות

המון קומפולסיות

לא הפרעה קלה

 

ואני, תודה לאל, לא סובלת ממנה אפילו לא קצת

אני אישה מאוד סבלנית, סובלנית, רגישה לזולת, אמפתית, טיפולית

 

אל תמהרו עם היד על ההדק אנשים

כולנו בני אדם.

 

וככאלה, כולנו בדברים מסוימים רגישים יותר ופחות

בדברים מסוימים מוטרדים יותר ופחות

אובססיה?

סתם מילה מפוארת לתופעה סופר אנושית

 

וחלק מהפרעת אישיות קשה מאוד שהדבר האחרון שאנשים שבאמת סובלים ממנה צריכים

זה שיגרמו להם להרגיש כל הזמן חרא עם עצמם

גם ככה קשה להם.

 

חרדות, המון חרדות.

תודה לאל אני איני חרדתית.

אני אפילו טובה בסיוע להפגתן.

אני חברה טובה, אני מסוגלת להבנה מעמיקה ואמפתיה אדירה

לא מפלצת תלת ראשית

שעניין של זמן עד שתגלה את עצמה...

 

ואוסיף ברשותכם עוד מילה

 

צר לי צער רב על מי שרואה עצמו כמושא של אובססיה

במקום בו הראוי ביותר הוא לזהות אכפתיות, דאגה ואהבה.

 

 

 

 

Morticia - הייתי פעם באיזו הופעה, ענדתי על פרק ידי צמיד כסף חדש שקיבלתי במתנה מאמי, צמיד מאוד יפה שמאוד אהבתי.
בסוף ההופעה גיליתי שהוא ככל הנראה נתפס במשהו ונקרע, חלקים ממנו נפלו על הרצפה.

הדליקו כבר את האורות כשאני עוד הייתי מאוד עסוקה בניסיון לאתר את כל חלקיו שאבדו לי. בניסיון לשחזר את האבידה שאהבתי ככה כל כך נורא.

היתה שם אחת, אשתו של אחד הנגנים אם איני טועה
שאמרה לי "אחותי, את אובססינג, תרגעי כבר"

היא חשבה שהיא נורא מגניבה

אני חשבתי שהיא לא תמיד בוררת בשכל את מילותיה ושהיא מאוד לא רגישה.
או שהיא השליכה עליי משהו מעצמה.

ועל כן, נשמתי עמוק, ספרתי עד עשר
ומנעתי מעצמי איזה עימות מיותר אתה.

לומר אבל שלא נעלבתי מחוסר הרגישות שלה?
לא יכולה.

לומר שעל אובדן הצמיד לא התעצבתי?
גם לא יכולה.

אז אולי קצת רכושנית
אולי אני סנטימנטלית

אז מה?

לשבת ולמנות בפני אדם את חולשותיו כל הזמן...
מה הטעם?

מה לזה ולאהבה?
לפני 11 שנים
לא קיים​(לא בעסק) - מוזר זאת לא הפעם הראשונה שאני מוצא כאן משהו שכל כך רלוונטי לרגע מסוים בחיי אז תודה רבה גרמת לי לחשוב ואני מסכים עם הרבה ממה שכתבת וגם מתחבר ולא יכולת בכתוב את זה בעיתוי טוב יותר חח מין נורת אזהרה שכידי שהייתה פועלת קודם אני הייתי שמח לידידה כמוך
לפני 11 שנים
Morticia - תודה, נעים מאוד לקרוא כאלו מילים. באמת תודה ואני שמחה שהצלחתי לעשות מעשה טוב למענך :) יום נפלא!
לפני 11 שנים
מרטין101 - אין מקריות בעולם, אבל ממש "במקרה" הקשתי על הניק שלך, ראיתי את הפרופיל... אח"כ אמרתי נדלג לבלוג, ושם.... נעתקה נשמתי.
זה שאת כותבת מדהים, רהוט, מעניין, ממוקד, מובנה, ברגש ואכפתיות עצומים... זה... עוד כלום לעומת האישיות הכובשת שנגלית בין השורות.
את נדירה באיכותך, שיהיו רק בשורות טובות והרבה נחת.
לפני 11 שנים
Morticia - אתה מאוד מחמיא לי!

תודה רבה לך :)

בשורות טובות והרבה נחת גם לך, גם לכולם, אמן!
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י