זה יקח לי קצת זמן להעלות גם על הכתב את כל מה שיש לי.
אז אני אתחיל לאט ואתן לזמן לחלחל...
קצת היה לי מביך בסוף. גם עניין החיבוק (שעשה לי כואב מאוד בזרועות)
וגם עניין השכחתי לומר תודה על הקפה ומבחינתי זה באמת נורא לא יפה
אז אני מקווה שקיבלת בהבנה ששלחתי לך הודעה בעניין הזה.
ושוב, תודה על הקפה
מלאך אחד יפה.
חוץ מזה תודה שלא אמרת כלום על החצ'קון האיום שהתיישב לי מעל השפה במיוחד לכבוד האירוע.
לא, זה לא הרפס, אני לא סובלת ומעולם לא סבלתי מהרפס, תודה לאל ושישאר ככה אמן.
אבל כל ניסיון שלי להפטר ממנו רק החמיר את המצב.
אז תודה על הההתעלמות הג'נטלמנית והחיננית
:)
עכשיו אני אעשה רגע מנובר גודארי קל ואחזור להתחלה
ברשותך.
כשנכנסתי לרכב ליד ביתי ובדרך לפגישה אתך
התחיל בדיוק להתנגן ברדיו השיר הזה:
נורא נבהלתי. אמרתי לעצמי "הו לא!"
למרות שזה שיר מאוד יפה לדעתי אגב, ממש לא נכון שמהאלבום הראשון של דנה ברגר
יצירה נהדרת של ורד קלפטר שבפני עצמה נהדרת
אבל שמע, היתה לי תכנית במקור
שאם אני באה והמשפט הראשון שאתה אומר זה משהו נוסח
"שמעי, יש לי בדיוק שעה"
אני קמה באותו רגע והולכת.
מאוד שמחתי שזו לא היתה הגישה ואפרט לגבי זה בהמשך.
אני עוד ברכב בדרך.
אחרי השיר הזה של דנה ברגר
הגיע השיר הזה בביצוע הזה:
בדיוק לפני יומיים הקשבתי לשיר הזה בביצוע המקורי שלו מאת האחים הצדקנים
ופתאום הוא בא לי בגירסה של יו 2, להקה שאוטומטית עושה לי אסוציאציה שלך
רוצה לדעת למה? יש לזה יותר מסיבה אחת.
לא משנה.
אני מאוד אוהבת את השיר הזה ופתאום אמרתי רגע, אולי, רגע
ואולי גבר צריך להרגיש קצת לפעמים געגוע
לא יודעת. בא לי טוב השיר הזה.
אני לא הולכת לכתוב רבע ממה שעובר לי בראש.
לא כרגע.
בהמשך, סביר להניח.
אני מקווה שלא הייתי ממש מפגרת בסוף עם עניין החיבוק
בלבלת אותי, חשבתי שעוד תהיה לי הזדמנות לדבר קצת בדרך חזרה
לא שאתה נפרד ממני שם במקום
זה בלבל אותי קצת.
בדרך חזרה בעיקר התנגן לי בראש
ללא הפסקה
איזה שיר של מאיר אריאל
אל תשאלו אותי שאלות קשות
כמו למה.
יולי זה עוד המון זמן
אני הולכת להתגעגע אליך נורא
אני הולכת להתפלל כל יום שתבחר לדבר אתי הרבה קודם
ואני מאחלת לשנינו שתפילתי תיענה.
אני מסתכלת עליך ודבר אחד אני יודעת
אני אף פעם לא אפסיק לאהוב אותך.
וואו, יש לי המון דברים לומר ולכתוב
אבל אני צריכה קצת זמן לעבד אותם
רגע.
מה גם שקשה לי קצת עם המקום הזה שאין לי מושג איך עבורך היתה החוויה
מלבד מה שהאינטואיציות שלי מספרות.
אני לא אכתוב עכשיו יותר.
אני אכתוב אחר כך.
לאט לאט.
שבת שלום מלאך
ואנא, בוא נסלח אחד לשניה
כי יש המון דברים נפלאים בשבילנו על הדרך
תגיד שאני לא רוחנית עד מחר
גם אם לא תודה בזה
כבר מזמן למדת משהו על היכולת האינטואטיבית שלי
ולא אוסיף מילה
רק אומר
שיש עוד המון דברים נפלאים בשבילנו על הדרך
ואני תמיד ארצה להיות לידך ולאהוב אותך
אני בטוחה.
נזכרתי עכשיו בקטעים של הפרציפלוח שאחרי שהוא היה רואה אותי ומשחק אותה כאילו הוא לא אכפת לו ולא מסתכל וזה
היה כותב לי בשקט כשאף אחד לא רואה
איזה תחת מושלם יש לי וכמה הציצים שלי מגניבים.
מפגר.
אתה צריך לשמוע את זה?
גם אני לא.
אז מה פתאום אני מזכירה את זה.
כי אין לי מושג איך היתה החוויה עבורך
ואני צמאה לדעת
ולו קצת
משהו.
יהההההה
אני לא אכתוב הכל כאן ועכשיו
לאט לאט.
מקווה שתחזור אליי יותר מהר ממה שהחלטת.
יותר מדי זמן, יותר מדי זמן...
אני רוצה לחבק אותך
ואל תאמר לי שאפילו לא חלק קטן ממך לפחות
לא גם קצת רוצה...
to be continued....
[לא ערכתי, לא קראתי, מה שיצא יצא. מותר לעשות פלוצים בין שתיים לארבע]
