מכמה דברים
ומאחר וכאן זה הבלוג שלי
אני לא כופה על אף אחד לקרוא כאן
מי שקורא כאן מוזמן אבל לא פחות מוזמן להיות מודע לאחריות שלו לעשות את הבחירה לגמרי בעצמו
ולא בריא לשמור דברים בבטן יותר מדי
אז אני אכתוב גם את הדברים שלא אמרתי לך פנים אל פנים וגם אין בכוונתי לומר.
ממה מאוד נעלבתי?
אז ככה.
נעלבתי מזה ששיחקת אתי לא מעט משחקים
אתה צריך שאני אפרט? כי זה לא משנה כמה תכחיש את זה, זה נכון.
חם קר, כן לא, אמת שקרים.
נעלבתי מזה שלא פרגנת לי אף פעם על אף סטטוס, אף תמונה, אף מחמאה שנתתי לך.
נעלבתי מאיך התעלמת ממני מלא פעמים
נעלבתי לא כל כך מעצם קיומם של כל המבחנים
כמו ההתעלמות מזה שאת רובם לפחות עברתי בציונים מצטיינים.
נעלבתי שמחקת לי ברכות לשנה חדשה וליום ההולדת.
נעלבתי שדיברת אתי בג'ימייל בשם בדוי ואז התנהגת אחרת לגמרי בשמך האמיתי
נעלבתי שדיברת אליי לא יפה.
מה הטעם עכשיו בכל זה?
מיותר לי בחיי.
היו לי סיבות להיעלב
על זה ראיתי שאתה כל הזמן בוחן את הסבלנות שלי בצורת התחלות עם אחרות
וכן, זה הזכיר לי עם איזה גבר מחורבן ובוגדני בזבזתי כמה שנים
אז שמע, אני לא אומרת שאני טלית שכולי תכלת
כי אני לא
והנה כמה דברים שכן אמרתי בפגישה אתך ואומר אותם שוב:
אני מתנצלת, ככל שאתה משתף אותי יותר בדברים כך אני מבינה יותר אני באמת מתנצלת על המון בחירות שעשיתי.
על רשמים מוטעים שיצרתי, על אי הבנות בינינו, תקשורת לקויה, על שפגעתי בך.
אני מצטערת שפגעתי בך.
אני לא יכולה לכתוב יותר כרגע
יש לי יום משפחתי
אבל זה יושב עליי ורציתי רגע לפחות את זה להוציא.
אחרי חודש בו סיכמנו שלא נדבר ולא נתקשר
אחרי חודש בו עמדנו בהסכם
נפגשנו כדי לקבוע שלא נדבר עכשיו שישה חודשים?
לא צפיתי את זה וזה נראה לי מוגזם מדי.
אני לא יודעת איך לאכול את זה.
בכזו קלות אתה מוכן לא לדבר אתי ולא לראות אותי כל כך הרבה זמן?
אתה באמת מתכוון לזה?
כי אני בהחלט מקווה שנדבר הרבה לפני.
אני מבינה שאתה צריך דברים בקצב שלך
אני מבינה שאתה חושב שיש תפקידים לגברים ויש תפקידים לנשים
אני יכולה להתווכח עם העולם על זה עד מחר
אבל בעולם האמיתי מחוץ לפנטזיות זה ככה בהרבה מאוד מקרים
אתה לא מאצ'ואיסט לפחות שזה דבר שאני בהחלט מחבבת.
בכלל, אני מחבבת בך המון דברים
מחבבת בלשון המעטה.
התבוננתי לך עמוק אל תוך העיניים אתמול
וראיתי כמה דברים מופלאים ומרהיבים
האם אני צריכה לפרט?
ומה אתי?
למה לא מגיע לי אף פעם לדעת איך אתה באמת מרגיש כלפיי?
למה כל הזמן מחבואים?
אתה לא פתחת את הבוקר בלקרוא את הבלוג שלי?
אז אני מבינה את הלאט אבל קשה לי עם הכלום
ועוד לכל כך הרבה חודשים
אני מקווה שתשקול מחדש
אני מקווה שתתגעגע מספיק כדי לא לתת לאגו לקבוע את סדר העניינים
אני מקווה שתבין שאין סיבה שלא נהיה הרבה יותר מהר אחלה חברים טובים
וכמו שאמרתי לך, אני צריכה שתנסה להאמין בי קצת.
כי אני אחרת מכל האחרים
ויש לי המון לומר בנושא הזה שכנראה כבר אומר בזמן אחר
כי אני חייבת להזדרז
יש לי מין כזה יום משפחתי.
למה אני לא יודעת כלום על איך היתה עבורך החוויה?
למה אתה אף פעם לא אומר לי מילה טובה? מחמאה?
התעלמת ממני כל כך הרבה פעמים.
בוודאי שזה העליב אותי.
אז אני לא מצדיקה את עצמי אבל יש למטבע הזה שני צדדים
וזה פשוט יותר מדי זמן עכשיו שישה חודשים.
זה באמת בסדר מצדך לא לתקשר אתי כל כך הרבה זמן?
זה מבאס אותי, מודה.
לא עושה חשבונות, אמרתי לך אתמול את הדברים.
לא סופרת מי עשה למי כמה ומה.
אבל שנינו טעינו, שנינו התחלנו קצת עקומים
בוא נתקן ביחד.
לקחנו חודש, בוא נקח עוד חודש, חודשיים
אבל שישה חודשים?
למה?
אתה באמת מתכוון לזה?
כל כך הרבה זמן?
זה מבאס אותי
והנה עוד רגע אני מתחילה לחזור על עצמי.
זה כי הזמן נגמר לי ואני יוצאת מריכוז.
אז אמשיך בזמן אחר
מקווה שהיה לך יום נעים
יש כל כך הרבה דברים שלא הספקנו לדבר עליהם
ואתה יקר לי מאוד אתה יודע.
למה אתה לא נותן לי ולו רמז קטן לדעת איך היה עבורך?
הסתכלת לי בעיניים אתמול גם אתה.
יש לי פרצוף של מישהי שתפגע בך או תרצה את רעתך?
אני רואה את עצמי רק יותר ויותר אוהבת אותך.
ואני לא רוצה לומר שום דבר בשבילך.
רוצה לדעת יותר ממה שהעיניים שלך מגלות לי
יותר ממה שאני מרגישה ורואה.
רוצה שפעם אחת תחמיא לי
וכן, נעלבתי מכמה דברים.
אז לא נוטרת טינה
אבל אם אני סלחתי תסלח גם אתה.
ולא, לא ממעיטה ערך מהדברים שאמרת
ואמרת כמה דברים קשים
שרובצים עליי נורא.
רוצה לתקן
לדעתי גם אתה
לא בטוחה אם באמת צריך לחכות כל כך הרבה זמן
כדי להגיע לשם.
מקווה שתשוב אליי הרבה קודם
בשבילי
ובשבילך.
זה נכון,
אנחנו מסתדרים נהדר זה עם זו
שנינו יודעים.
נשיקות אהוב לבי
ובוא כבר חבק אותי
}{
