כל כך קשה לנו לקבל התנהגות של בני אדם כלפינו
עד שאנחנו משנים את ההתנהגות שלנו רק כדי להצדיק את התנהגותם בפני עצמנו
זה סוג של מנגנון הגנה אנושי.
למשל:
אתה בא לאדם עם המון רצון טוב ואהבה, מראה לו חיבה, מנסה להיות חבר ולהושיט יד לעזרה
אך זוכה ביחס קר ומשפיל בתמורה
קשה לך מאוד לקבל את זה
אתה לא נהנה מזה וזו לא תמורה הולמת וראויה לטעמך
אתה עלול למצוא את עצמך יוצא עליו רק כדי שתהיה לך דרך להצדיק בעיני עצמך
למה הוא היה אליך כזה רע
זה מנגנון הגנה.
אני לא מסוגלת להבין
ברמה הרגשית כלומר
בני אדם המשיבים לכוונות טובות ברוע.
בני אדם המשחקים בלבם של אחרים
ומתעללים בנפשם
במין כזו חוסר הערכה מוחלטת לרצון הטוב שהפגינו כלפיהם.
זה כמו שכשהתחילו בעיות מיניות ביני לבין האקס שלי
זה החרדתי
שהיה הרבה פחות מיני ממני
השמנתי נורא
כי זו היתה הדרך שלי להסביר לעצמי
למה בזמן שכל כך הרבה גברים היו שמחים מאוד לזיין אותי
ובאותם ימים הייתי באמת פצצה
הגבר האחד שאני אוהבת וחיה אתו בבית
לא מרגיש שום חשק מיני.
אז הפכתי את עצמי ליצור לא נחשק בעיני כולם.
כמובן שזה לגמרי לא היה באשמתי
היום אני מבינה
האיש פשוט איבד את החשק המיני שלו
ככל הנראה כתוצאה מטיפול תרופתי ושילובו עם סמים קלים
זה לא היה קשור בי
כשהייתי מבקשת ממש הוא היה יורד לי
אבל לא היה לו שום חשק מיני עצמאי.
ולי איכשהוא תחנונים לבן זוגי שיספק אותי מינית לא נראה כל כך לעניין או הגיוני.
הוא היה כמו הבן שלי, לא כמו המאהב שלי.
אז הפכתי עצמי ליצור לא נחשק מינית בעיני רוב
כי ככה עובדים מנגנוני הגנה.
חלקם לפחות.
יש כל מיני מנגנונים, שונים ומשונים.
חלקינו לא בנויים להתנערות מאחריות אישית ורגשי אשמה, גם אם על לא עוול בכפינו.
ואני, בכל היקר לי, רק אנושית.