למה לדעתו אתה חבר רק עם בנות עשרים וקצת
זה באמת תמוה בעיניי
אתה כל הזמן צריך להוכיח שאתה יכול להסתובב עם בנות עשרים וקצת
לא שאני מבינה מי אלה בנות העשרים וקצת האלה שכל כך נלהבות להסתובב אתך
(לא כי זה אתה, כי אני בגילן הייתי אומרת לך לחפש מי תנענע אותך, אז בטח היית רוצה אותי נורא אה?)
זה מוזר
דווקא אני
בחורה באמת צעירה
גם ברוחי
וגם במראה החיצוני שלי
אני לא נראית בת 37
וחצי מבנות העשרים וקצת יראו הרבה יותר זקנות ממני כבר בעוד שלוש שנים
וחלקן באופיין כבר סבתות בעוד אני בקושי מתרגלת למעמד של דודה
דווקא גבר המבוגר ממני בחמש שנים
גרם לי להרגיש כזו זקנה.
באה בימים...
משומשת, ענתיקה, לא מציאה.
ואולי מי שהולך על ילדות
לא יכול על נשים?
אולי לא
בהחלט יתכן ומשהו דפוק לחלוטין
לגמרי בי.
שלא תבינו לא נכון, אני ממש טרם יצאתי מסבך העצים החשוכים.
נורא קל לי להאמין שאני הדפוקה
יש לי אמא שאומרת לי ככה כל החיים.
מצחיק איך אנחנו יודעים להעריך רק את מה שאין לנו.
אני למשל ממש יודעת להעריך מילים טובות, אהבה, תמיכה ופרגונים.
אני לא אומרת לא לחיבוקים.
