אני לא הולכת להכנס עכשיו לכל הפילוסופיה של הטוב והרע.
בכל דבר ובכל אדם יש טוב ויש רע. במינונים שונים.
אדם טוב יכול לעשות מעשים רעים בדיוק כשם שאדם רע יכול לעשות מעשים טובים.
יש לא מעט משמעות לכוונה
(למשל, אדם טוב יכול להרע בלי שהתכוון לכך מול אדם רע שיכול להטיב מתוך כוונה לעשות מניפולציה. אז מה יותר טוב מרע?)
הקיצר, יש אנשים שלבם בבסיסו טוב ויש אנשים שלבם חרא.
אדם שלבו טוב בבסיסו, יש גבול לכמה חרא הוא יכול להיות עם אדם אחר.
באמת שלא משנה מה האדם האחר עשה לו, אלא אם אנחנו מדברים פה על להכלא במרתף של פסיכופת סדיסט בניגוד לרצונך וגם אז אדרנלין יפעל הרבה לפני לב או מחשבה, לא משנה. הפואנטה היא
שלא משנה מה האדם האחר עשה לו, אדם שלבו טוב בבסיסו, יש גבול לכמה רע הוא יכול להיות עם האחר.
אז אם אדם מסוגל להיות עד כדי כך רע עם אדם אחר, כנראה שלבו לא כזה טוב מלכתחילה.
הקיצר, מה שמישהו לא מצליח להבין לדעתי זה שמעבר לכך שהוא עושה לי עוול איום ונורא שאין לו שום הצדקה, הוא דוחק אותי בכח לפינה שאני ממש מתחננת עוד רגע שלא ידחק אותי אליה ולו בגלל שלא תהיה לי ברירה אלא להגן על עצמי ויצא שגם הוא וגם אני נפגע.
רק כשאני נאלצת לפגוע בו, אני נפגעת כפליים. כי אין לי כוונה רעה ויש גבול לכמה רעה אני יכולה להיות כלפי אדם.
קאפיש?
אני מאבדת את השפיות שלי לאט ובטוח לגמרי בזכותך, אל תזקוף לי את הקרדיט, תודה.
ותעשה מעשה טוב קטן, זה לא יהרוג אותך.
ההתבצרות הזו שלך מעידה על רוע לב אפשרי או לחילופין אישיות בהפרעה.
אי אפשר לדבר אתך? מה יש לך?