לפני 11 שנים. 1 באפריל 2013 בשעה 10:32
מאוד מוזר...
אני אגב קורצתי מחומר אנושי סתמי לאללה.
אהבתו של סבי ז"ל לסבתי שתחיה היתה יומיומית כזו, של פועלים.
אז זה לגמרי בסדר להתייחס אליי כמו אל חרא.
מעניין אם מי מהבנות האלה היתה יושבת ועושה עבורך את מה שאני עשיתי.
אבל הרי הכל בטל כי נעלבתי מכפיות הטובה והרמאות ולא שתקתי.
משהו מאוד מוזר, לא ברור, אני מבינה? איפה? לא מבינה כלום.
רק מבינה שלא מפסיקים לי הסיוטים.
הלילה אחת הבחורות שלך הרביצה לי וקיללה אותי.
אמרתי לה שהיא זיון חרא ולא מוצצת.
אחלה חלום, נהנתי.
