שמנמונת כזו...
יצא לי היום לראות כמה תמונות שלך מלפני איזה שנתיים
כשרק התחלת את מערכת היחסים עם האקסית שלך
בחלקן אתה נראה כזה מאושר
איזה חיוך מתוק ורך יש לך על השפתיים
איזה אור יוצא לך מהעיניים
וזה הרבה יותר מכמה חתיך אתה
מבפנים משהו כל כך טוב ויפה יוצא ממך.
הסתכלתי ולא יכולתי להרגיש דבר חוץ מאהבה אליך.
אבל אז אני נהיית נורא עצובה
כי מאוד עצוב לי ממה שקרה וקורה ביני לבינך
לא הגיוני לי, לא סביר לי, זה לדעתי לא צריך להיות ככה.
אני ממש לא מושלמת, אני בטוח עשיתי טעויות ושגיאות
עליהן אני לוקחת אחריות ובהן בהחלט מוכנה להודות
אבל ראשית אף אחת לא נבעה סתם ככה מכלום ושנית אני למשל הייתי כבר מזמן מבליגה עליהן וסולחת לי.
בך יש משהו קונטרול פריקי קצת אלים ומאיים שיוצא כשדברים לא קורים כמו שאתה רוצה אותם.
וזה מעציב אותי ומבהיל אותי.
לא יודעת, אין לי פואנטה.
עצובה מכך שהדברים בינינו ככה
עוד לא ממש התגברתי.
נורא לא רוצה גם.
התמונה החדשה... לא כבדה, לא רקדנית בבולשוי... שמנמונת.
היה לך טוב ופגעו בך?
זו לא אני הייתי.
אם היה לי אותך ככה מחוייך ומאיר לידי
הייתי עושה הרבה כדי לדאוג שתשאר ככה.
אולי בגלל זה לא מגיע לי.
כל גבר ומה שטוב לו.