ואולי הם מצדיקים קיום של בלוג באתר הזה
כי הוא אנונימי.
לפעמים אתה עושה מעשה טוב
ולא אומר מעשה סלפלס כי אין ממש דבר כזה
אבל מעשה טוב שנעשה בשקט
בלי השופוני והעיוני
כי אתה רוצה לעשות למישהו טוב
בשקט, אף אחד לא רואה
ואז אתה מתבונן לשמיים ויודע
שאו שבאמת אלוהים וקארמה וכל זה הם בולשיט
או שזה, זה המבחן.
כי לא חסרים בינינו אנשים שעושים לפעמים מעשים קטנים
בשקט בלי שרואים מתוך אכפתיות לזולתנו
וכן, גם אנחנו מרוויחים מזה
אבל כשאנחנו מרגישים שהעולם לא מעריך אותנו מסביבנו
ואנחנו לא נמכור את נשמתנו לשטן בשביל זה הרי
אז אני לפחות מוצאת עצמי ככה פתאום מסתכלת
למעלה, הצידה, שוב למעלה
ותוהה אם זה מין כזה מבחן
ומה המטרה שלו בדיוק, איך צולחים אותו.
לא נכנסתי לכאן עכשיו להתפאר בפניכם על שאני עושה מעשים טובים
אבל לפעמים מתפלקים לי
כי אני יכולה וכי זה לא עולה לי ולא כואב לי
להיפך, אני בוודאי מרוויחה מזה
אבל גם מישהו אחר מרוויח מזה
בלי בכלל סימפוזיונים של תראו מה עשיתי תראו מה עשיתי
ואז אתה עוצר רגע ושואל
אוף
לא יכולה לומר בקול את זה.
מי שמבין אותי כרגע
פשוט מבין אותי.
ואולי, אולי באמת השמחה שעשית מעשה טוב מספיקה לבדה
ואולי זה קצת מדי בולשיט רוחק'ה בשבילי להאמין בזה
גם אני רוצה להרגיש שהיקום מעריך אותי ורוצה טוב בשבילי!!!
:)