יש לו עוד בת מנישואים שניים.
חוץ ממני ומאחותי, זו שנולדה גם במשותף לו עם אמי ומבוגרת ממני בחמש שנים.
הבת השלישית, "חצי אחותי", צעירה ממני באיזה עשור ועוד כמה שנים.
אני לא באמת מכירה אותה. היא בטח לא מכירה אותי.
אני שמה לב, במסגרת התקלותי הכואבת בו בפייסבוק
דרך כושלהאמא שלה
שהוא נורא עסוק בלהיות אבא נורא טוב ודואג ואכפתי בשבילה
(אני יודעת, אני מסתכלת, זו בחירה שלי, מגיע לי, אהה, אני אשמה)
או לפחות הוא נורא עסוק בלהעמיד פנים שזה מי שהוא
בשביל הפייסבוק והחברים.
אני תוהה אם הוא חושב שזה יעני מאוחר מדי אתי ועם אחותי
וזו הדרך שלו יעני לפצות ולטפוח לעצמו על השכם ולומר לעצמו שהוא בעצם לא כזה חרא ונורא
הנה, יש לי בת שלישית ואותה אני אוהב, לה אני דואג.
אבא,
לא איחלת לי יום הולדת שמח מגיל 12 בערך
אבא,
לא דאגת לשלומי מגיל 12 בערך
אבא,
יש לך בת שמתהלכת לבדה בישראל הקטנה
ואתה אף פעם לא שם בשבילה
לא אוהב, לא דואג. בכלל לא אכפת לך.
אבא אוהב?
מה זה בכלל?
הבת השלישית שלך יודעת?
או שזו מין כזו העמדת פנים פייסבוקית וטפיחת ניחומים עצמית על השכם?
יש לך שתי בנות בעולם הזה
שיודעות מה זה אבא עוזב
אבא נוטש
אבא לא אכפת לו
אבא לא משלם מזונות
אבא לא בא למסיבות סיום
אבא לא מאחל כלום בימי הולדת
אבא אף פעם לא מתקשר
אבא לא אומר מילה
אבא לא מחזיק את היד כשאת עצובה או חולה
אבא לא מופיע בפרויקט משפחה
אבא לא מוסר את יד בתו הבכורה ביום חתונתה
אתה באמת חושב שההתחנחנות הפייסבוקית הזו לבתך השלישית
היא מין פיצוי? אתה בעצם לא כזה אבא נורא?
אתה בכלל אב השנה?
יש לך גם שלוש נכדות כבר, אתה יודע?
והן, ילדות קטנות, מנסות להבין כל הזמן
איך זה שיש סבא אבל אין סבא?
להן זה מין כזה מוזר
וחושף אותן לתודעה מוזרה שכזו
שיתכן שאבא עוזב את בנותיו?
ויש להן כזה אבא נפלא, שבחיים לא ינטוש אותן כך
ועדיין, הן לא מבינות, ילדות קטנות, שואלות שאלות גדולות
ובכן, יתכן.
אבל אין, אין ממש תשובות.
אבל אל דאגה, לאבא יש ילדה שלישית
ואבא הוא בכלל אב השנה
הוא גם לא שוכח לאחל יום הולדת שמח לכושלהאימא שלה.
אחרי הכל, היא יכולה עוד לסדר לבת השלישית, זו האהובה, הקרובה, עבודה בטלוויזיה.