סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

חולת אהבה בשיכון צריכה זין

ואודה לכל מי שלא יציע לי אותו כאן. אני לא בעניין.
אני כאן לצרכי כתיבה וביטוי אישי אנונימי בלבד.
לפני 18 שנים. 28 באוגוסט 2006 בשעה 18:28

ושוב אני חולה... כוס אם אמא של כל המזגנים בעולם.
זה הזכיר לי סיפור שכתבתי לפני איזה 3 שנים... יותר אנקדוטה אם תרצו...
אז למה לא?
למי שמתעניין... בכיף, תהנו.
למי שלא... צר לי אך הסטרפ-און שלי שבור אז שבו חופשי איפה שאתם רוצים
(:


ובכן, היום טרחתי והלכתי לרופא.
אולי אחרי הכל אני זקוקה לאיזו תרופה חריפה מעט יותר מהתה הישן עם הדבש והלימון.
נכנסתי וסגרתי אחרי את הדלת ואמרתי: "דר' ב.", בעודי ניגשת לעברו ומסובבת אותו בכיסאו אלי, מניחה את כף רגלי הימנית בין רגליו, נשענת עם פניי על אגרוף ידי.
"אני חולה" השתעלתי ישר בפניו.
"כן אני רואה" ענה דר' ב. בקול מהוסס, מתרוצץ עם עיניו לחפש מפלט.
"כואב לי הגרון והראש ויש לי חום" אמרתי ודחפתי את כף רגלי אל אפו.
דר' ב. הסניף את ריח רגליי המשכר וליטף את מעלה רגלי בידו, הנחתי אותה על כתפו.
וככה כשרגלי האחת על הרצפה לצד הכסא ורגלי השניה על כתפו של הדר' אחוזה בידו שמעסה אותה קלות, פתחתי פה גדול והראיתי לדר' את השקדים שלי.
הדר' פלט אנחת הקלה והסביר שמדובר בסה"כ בוירוס של התקררות והכל יעבור (הוא תמיד נורא שמח לגלות שאני אהיה בריאה ואמשיך לחזור אליו עם מחלות שהוא יכול לטפל בהן בקלות(
"את זקוקה למנוחה" אמר.
התרחקתי ממנו והתיישבתי על מיטת הבדיקות שבצד החדר, סימנתי לו בעזרת אצבעי להתקרב.
הוא ירד על ארבע וזחל אלי והמשיך: "את זקוקה לשתות הרבה נוזלים", ליקק את אצבעות כף רגלי ומצץ את בהוני, "ואת צריכה להפסיק לעשן" החליק לשונו לאורך קימורי רגלי, ישבנו בצבץ מתנוחת הכלבלב שתפס והבאתי לו ספנק הגון כששאלתי: "ומה עם תרופות? אני לא זקוקה לתרופות?"
דחפתי את שתי כפות רגליי בפניו והבטתי בו במבט תובעני. הוא השפיל מבטו והסביר שעדיף שלא ושיש לתת לטבע לעשות את שלו בזמן שלו ושיש וירוסים כאלה ויש וירוסים אחרים ובכל הזמן הזה הוא מסניף את ריח רגליי, מלקק ומוצץ אותן והנה כבר רגלי השמאלית שולחת אותותיה לעבר הטיל המבצבץ במכנסיו (חזק בבצבוצים הדר' שלי)
והוא עוד ממשיך במעשיותיו כשלפתע בעטתי בפניו והשטחתי אותו על הגב, קמתי ונעמדתי עם רגלי על פרצופו ומעכתי אותו קצת תוהה בקול רם: "אז מה אני עושה כאן בכלל?"
הדר' עוד שכב על הרצפה המום כולו והספיק לסנן "תחזרי" חרישי כשאני הייתי כבר בדלת. התבוננתי עליו מבט אחד אחרון לפני שיצאתי ואמרתי: "אופס, סליחה. דרכתי עליך? לא התכוונתי" בקריצה ובחיוך מרושע סגרתי אחרי את הדלת.


Justice (and Health) for all
;)

ללה - בוג'אמוי

כמה שאת שונאת גברים
לפני 18 שנים
Morticia - הו, יש לי תולעת ספרים! ברוכה הבאה, אני מבינה שאת/ה מעריצה שרופה....
(:

שונאת גברים? אני?
אהה... תפתחי בלוג משלך תולעת, תלמדי אותנו משהו על אהבתה של אישה...
(איך עושים תנועה מגונה בכתב?)
לפני 18 שנים
דופאמין - חמוד מאוד.
איך הפכת בנונשלאנט ובשיא הטבעיות את הביקור אצל הרופא לאפיזודה פנטסטית. בלי יומרות ובלי התחזות פשוט תקעת לו את הרגליים בפנים והלכת בתום הביקור.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י