חולת אהבה בשיכון צריכה זין

"בבקשה... בבקשה... תני לי עוד מהפייט הזה שלך... תפילי אותי לרצפה... תעשי ממני קטן... הכי קטן שאפשר... אני כל כך קטן... תראי לי כמה את גדולה..."

אלו לא המילים שהשתמשת בהם, אפילו לא קרוב, אבל זה מה שמילותיך אמרו.
אני נותנת לך פתח למילת ביטחון ואתה מתחנן לעוד...

לא. אני לא מוכנה. תגדל. תגדל בשבילי.
ואם לא, אז לא.
אין לי עניין יותר להראות לך כמה אתה קטן והידיעה שלי ביני לבין עצמי כמה אני גדולה לגמרי מספיקה.
אתה תחשוב מה שאתה רוצה לחשוב ותראה מה שאתה רוצה לראות.

חרבה. שממה. במקום להפריח, נוטשים.
אני אשקה את עצמי לבד
עד שתלמד באיזו קרקע יש לך זכויות להרבות את זרעך.
או עד שיבוא מישהו נבון ואמיץ ממך.
או עד הנצח.
מה שיבוא קודם וירגיש לי מתאים.

ללב אתה מכניס לי את כל העצב שלך, את כל החרדה שלך.
תראה עם כמה זבל אני מתמודדת, תראה כמה כוח יש לי מול הקטנות הזו שלך.
תראה את עצמך. שם, בפנים, תראה גם אותי.

וצפויה לך עבודה קשה של חרישה ועיבוד.
אך כזו שבעיני רוחי, כמי שאני בעיני עצמי, תשתלם לך יותר מכל עבודה אחרת.

ואם אתה לא מבין את זה, יש לך בעיה וכואב לי הלב עליך, בגללך.
תעצום את העיניים ותראה אותי, אני שם, אתה הזמנת אותי...
בוא תגדל אלי.