אני לא חובבת סטוצים גדולה... כאילו אין לי שום בעיה עקרונית עם זה ולפעמים זה פשוט קורה אבל זה לא שיא הריגוש שלי בוא נאמר... ואני אוהבת להישאר נאמנה לריגושים שלי. לגוף שלי גם...
עם זאת... לפעמים כל מה שאני צריכה כדי להרגיע את נשמתי הסוערת זה ליל עינוגים אסורים...
אז תפסתי לי מחזר ותיק ורמזרתי לו ירוק...
אז איך מתגברים על משברים גבריים רגעיים? מפרקים לאחד את הצורה...
ונילה. עד כמה ונילה שאני מסוגלת להיות...
גברים ונילים משעשעים אותי. אין מהם באמת הרבה לדעתי. רוב בני האדם נוטים לשליטה או כניעה, במידת מה. אבל יש תגובות אופייניות לונילים שתמיד מצליחות לשעשע אותי...
יש את הונילים הטובים:
וואו! בחיים לא ירדתי לאישה בכזו אינטנסיביות...
החביבים ביניהם עוד יוסיפו משהו נוסח "הי! זה בכלל לא רע..."
וואו! זה אמיתי? בחיים לא ידעתי שאישה יכולה ככה לגמור...
אני מת על איך שאת מלמדת אותי מה עושה לך טוב...
את רצינית עם כפות הרגליים? איפה למדת לעשות כזה דבר?
בואנה, אני מרגיש כמו ברודאו... את רוכבת מעולה...
שמעי, את מלכה (התקבלת)
יש את הונילים הרעים:
בואנה תרגעי...
ווי... את מפחידה...
הלו! הלו! רדי משם...
מה? מה את חושבת שאת עושה?
לא! לא! אוי... אני לא יכול... זה יותר מדי בשבילי... אני חייב ללכת מכאן עכשיו...
את רוצה שאני אעשה מה? ואת רוצה שאני אגיד מה? בואנה, יה מפחידה.... את לא נורמאלית...
מה קרה לאולד אין-אאוט?
אח.... דוגי זה מעולה... את לא חושבת? הי! הי!!! מה את עושה? רדי ממני! רדי...
[רובם בדרך כלל חוזרים ואם תשאלו אותי, סקס זה כוח הנתון לחלוטין בידי היוצרת]
אז אתמול פירקתי לאיזה מחזר ונילי ותיק את הצורה. הוצאתי את כל האגרסיות שלי, פירקתי ים של מתחים, החיים כבר נראים יותר טוב... עכשיו הוא מחזר יותר נלהב... וזו דווקא אירוניה שאני פחות מחבבת, אבל לא בא לי להכנס אליה...
אני רגועה ומבסוטה לחמש דקות הקרובות....
מוכנה לאיזה סטייק עסיסי ומדמם על צלחתי...
או איזו מנה הגונה של ביצי שור...
לפני 18 שנים. 13 בספטמבר 2006 בשעה 15:22