חולת אהבה בשיכון צריכה זין

היתה לי איזו שיחה עם חברה עכשיו שגרמה לי לחשוב על כמה דברים.
היא הכירה איזה בחור, נכנסו מהר מאוד למיטה והם זורמים. אבל הוא שאל כמה היא רצינית אתו ותהה כמה רצינית אישה שממהרת להכנס למיטה.

אני שונאת את כל החוקים האלה אבל אני מכירה נשים שעקרונית בחיים לא יכנסו למיטה עם גבר בדייט הראשון כי אישה ש"נותנת" מהר "מאבדת" מהר.
לא יודעת... לי תמיד היתה דרך מעולה להתווכח עם זה כי הסאב שהיה לי 3 שנים ואני נכנסנו למיטה בדייט הראשון, מה שלא הפריע לנו להמשיך ולהתאהב מעל הראש...
אמנם הכרנו 3 ימים קודם אבל...

העניין הוא שהכרנו בעולם החושי שם בחוץ ולא תחת גינונים וחפירה וירטואלית בתחתונים.
לא היה לו ספק שאני בעניין כי אני התחלתי אתו ובערב הראשון היינו די ונילים (שוב, עד כמה ונילית שאני מסוגלת להיות). לאט לאט, ככל שהעמקנו את הקשר, נכנסו יותר ויותר משחקים, מה גם שאני דומיננטית מטבעי והוא סאב מטבעו אז...

אבל מאז אני נתקלת בהרבה דעות קדומות לגבי סקס מהיר עם זרים. ואולי באמת זו לא אטרקציה גדולה לשכב עם זר.
בפעם האחרונה שפגשתי גבר שהייתי מוכנה לטרוף במבט ראשון, היה זה שילוב של גוף מפורק מנפילה חזקה (ועם כל הכבוד יש לי רפיוטישיין שלי עם עצמי לתחזק) ואיזה רצון עז לגשת לדברים לאט, לא למהר. דווקא כי הוא מצא חן בעיני כל כך ורציתי להיות בטוחה.
זה לא שבאמת נעים לי לשבור לגברים את הלב, אתם יודעים.

אבל אז לגברים קורה דבר אחר הרבה פעמים, בעייתי לא פחות. הם מאבדים את הביטחון. אם היא לא שכבה אתי בערב הראשון ולא הביעה שום מיניות כלפיי, היא כנראה לא כזה רוצה ואני כנראה לא כזה שווה בעיניה. וכשגבר מאבד את הביטחון הוא נהיה קשה, אפילו מאוד.

יש משהו מעוות ודפוק בכל ההכרויות הוירטואליות האלו, לא טבעי. זה משבש להערכתי הרבה מהזרימה הטבעית שתתכן בין שני אנשים.
מה גם שלדעתי יש התרגשות אמיתית בהמתנה. יש משהו קסום בכניסה למיטה עם גבר ממקום של בעירה הדרגתית ואינטנסיבית. כאילו אין לזה באמת חוקים לדעתי.
יש גם משהו מופלא בגילויי שליטה הדרגתיים. קשה לי למשל עם ההכרויות הוירטואליות כאן באתר שבאות עם איזו ציפייה לסשן בדס"מי מן השורה במפגש המיני הראשון.
זה לא כל כך הגיוני.
כאילו גברים יכולים לדבר עד אינסוף על הצורך שלהם בדומית שתכיל ותהיה סבלנית אבל מתקשים לפעמים להבין שגם דומית צריכה את אותו אמון בסאב שלה כדי להביא עצמה במלוא הדרה.
באמת שאנחנו לא פועלות על בטריות.

גברים מאבדים את הביטחון שלהם בקלות יחסית לצדי וזה מאוד מדאיג אותי. ואם בגיל צעיר עוד הייתי פחות מודעת, היום אם אבוא במלוא הדרי לגבר על הפגישה הראשונה הוא עלול לא לעמוד בזה... וזו הרי לא המטרה.
אני חושבת על כל הנשים ששוכב להן גבר במיטה והן לא עושות אתו כלום.
רבאק, אם היה לי גבר במיטה, הייתי מפרקת אותו בוקר צהריים וליל...

ואם אני אשכב אתו בפגישה הראשונה אז אולי נשאר לנצח מאוהבים ואולי נסיים כאוייבים.
ואם לא אשכב אתו בפגישה הראשונה אז אולי הוא יאבד את הביטחון ונסיים כאוייבים.
או שאולי יקח לנו חודשים ארוכים עד שנים להגיע למקום הזה של המאוהבים.
ואם אתחיל בעדינות ולא ארביץ בו את מיטב גינוני המלכה במיידי אולי הוא יעריך את זה ואולי יתאכזב שלא הבאתי את מיטב הרפרטואר בחמש דקות.
כאילו משהו כאן נורא מעוות. ואני בכלל פועלת לפי מה שאני רוצה, זה לא שבאמת אכפת לי איך הצד השני מפרש את זה, כל עוד הצד השני לא מהווה בעל חשיבות בחיי.

רבאק אין לי פואנטה. שבת בבוקר ואין לי גבר במיטה. מפרקת כרית. רוצה לרכוב את שארית היום.
אז אני יכולה לצאת ולתפוס לי מישהו אבל חסר לי בזה ערך מוסף.
וואו, געגועים לאהבה... ברגעים כאלה השור שלי (אותו סאב מופלא שהיה שלי 3 שנים) היה מגיש לי איזו ארוחה למיטה ומביא לי כמה ריפים יפים בגיטרה, ככה לכבודי.
זה אחרי שרכבתי עליו כל הבוקר... אחר כך הייתי רוכבת עליו את כל הצהריים, היינו נרדמים מאוהבים עד שאני מתעוררת, מקלחת את גופי שלא ראה בגד כמה שעות טובות ומעירה אותו במפגש עם מקדשי פנים אל פנים.
אני אישה שאוהבת להתנקות לפני מפגשים מלוכלכים...
אחר כך עוד הייתי סוחבת אותו לאיזו הליכה מותחת שרירים על החוף, מקלחת אותו באמבט ורוכבת עליו עוד קצת. אז הוא היה מנגן לי עוד עד רדת הלילה...
ואז היינו נרדמים, מחובקים ומאוהבים. הוא היה נותן לי נשיקה חמה על המצח, מודה לי על קיומי ומתחיל לנחור... אני הייתי מתבוננת בילד היפה הזה שנוחר לי ככה בפנים, מלטפת אותו ושולחת לו שדרים רגועים, עד שהנחירות היו נרגעות והייתי נרדמת אתו, לצדו, גאה בגופו החסון שהיה כל כך שלי.

כבר הרבה שנים אחרי, אני לא מתגעגעת אליו במיוחד, חייבת להודות. הוא ואני זה איך לומר? מיצה את עצמו בשלוש שנים, תם ונשלם באופן מושלם. אבל אני מתגעגעת למקום הזה, מאוד.
לסאב האחד הזה שכולו שלי ואני... אני כולי שלו, המלכה שלו ורק שלו.
שימותו כל האחרים.

עכשיו לכו תמצאו את זה ועוד פה בעולם הקינק הוירטואלי שפועל נגד חוקי הטבע.
כן שוכבים, לא שוכבים, איך שוכבים, מתי ועם מי...
זה עושה לי כאב ראש.
מה קרה לנוף בטבע, כמה ריפים יפים, ארוחה ביתית, ים של אהבה ותאוות בשרים אינסופית?
כמה יופי יש בצינעה הזו בין גבר לאישה.
יופי חמקמק וקסום.
מסתבר שגם נדיר.