חולת אהבה בשיכון צריכה זין

בעקבות ארוחת חומוס וסלט ערבי קצוץ דק אתמול בלילה ושיחה עם חברתי מאדאם יקירT נזכרתי בכמה דברים טובים שקיבלתי מאבא שלי...

אבא שלי שגדל כילד חוץ בקיבוץ והיה מופרע לא קטן הנחיל בי את אהבת הארץ ויושביה.
לאן שהלכנו הוא היה המלך, תמיד חבר של כולם, מין סחבק כזה, מתרברב בנסיכה הבלונדינית היפיופה שלו... היו לי תלתלי מרלין מונרו כאלה... פעם אפילו הציעו לו איזה 100 גמלים תמורתי, באיזה טיול למדבר... הוא אמר לי שהוא שוקל את ההצעה... 😉

מגיל צעיר היה לוקח אותי לכרם התימנים ולמסעדות מזרחיות, מלמד אותי ליהנות מהאוכל הערבי והמזרחי הפשוט והמופלא. אני למדתי להגיד כנאפה לפני שידעתי להגיד בתאבון.
הוא גם נורא אהב מסעדות סיניות ולימד אותי לאכול כל מיני שרצי ים מוזרים. אני בחיים לא אשכח איך במסעדה פעם בלונדון הוא לקח אותי לאקווריום מלא בלובסטרים, בחרתי לו את הכי יפה ואחרי 40 דקות בערך הוא היה בצלחת על השולחן.... אההההההההה......

אני מניחה ששני הדברים הנפלאים ביותר שאבי הנחיל בי הם המוסיקה וחוש ההומור. כגיטריסט, קלידן וזמר, מוסיקה תמיד היתה בנמצא. היו לנו מלא תקליטים בבית ובכל יום שישי בערב היינו עושים מסיבה ורוקדים מלא.
אני זוכרת איך היינו רוקדים סלואו והוא היה צוחק על איך שאני עוצמת את העיניים...
הוא לימד אותי מלא ריקודים. רקדנו ואלס ופאסה-דובלה, טנגו, דיסקו ובעיקר, הכי הרבה, רוק-נ-רול...
הוא גם לימד אותי קצת לנגן... במיוחד על האורגן...
אני בחיים לא אשכח איך הוא התחפש פעם למסיבת ריקודים בפורים... הוא לבש מעיל של בלש פרטי ומתחת בגד גוף צמוד וגרביונים.... הוא כמובן תמיד היה אחראי על המוסיקה בכל המסיבות וקרע את הרחבה ג'ון טראוולטה סטייל...

היינו צוחקים מלא... הוא היה קורע מצחוק עם בדיחות מפגרות כאלה.
למשל היתה לו בדיחה על איש אחד שהיה כל כך שמן שהוא מעולם לא ראה את הפרצוף של מנקה הנעליים שלו...
או על חתול אחד שהיה כל כך קטן שכשהוא עמד הרגליים שלו לא הגיעו לרצפה...
הוא היה קורא לי ג'וחה והוא התכוון לזה הכי בחיבה שאפשר (זה הומור למתקדמים)

הוא לקח אותי מלא ללונה פארק והכי אהב את המכוניות המתנגשות. הוא היה מתנגש כמו מטורף בכולם. אולי שם נדפקתי... חחח...

ופעם כשהייתי ילדה ופגשנו בטיול איזה מדריך שהיה ממש חתיך לדעתי ולא התרגש מהעיניים שעשיתי לו, בכיתי לו שגבר כזה חתיך לא ירצה אותי לעולם אז הוא אמר לי: מה את דואגת? את לא רואה שהכי חתיכים תמיד הולכים עם הכי מכוערות?
ואז הוא היה מחבק אותי ואומר לי שאני הכי יפה בעולם ושאני אשיג את מי שאני רוצה.
"העיקר שיהיה לו אבא מוסכניק", הוא היה אומר...

איש מצחיק היה אבא שלי, מלא חיים ומלא אנרגיות. כשהייתי בת 7 כבר ישבתי בבארים עם כל המבוגרים. הייתי הילדה של מלך חיי הלילה של תל אביב.
הוא נתן לי לעשן את הסיגריה הראשונה שלי בחיים ואז הודיע לי שכדאי לי מאוד לא לגעת בעוד אחת כזו עד גיל 18 לפחות. הוא היה מעשן כל הזמן כמובן.
לא משנה מי היה מגיע להופיע, הוא היה לוקח אותי לראות. אני בחיים לא אשכח את ההופעה של יורית'מיקס בפארק הירקון, אני אולי בת 7 ואנני לנוקס מטריפה אותי עם חזיית עור אדומה, חשבתי שהיא ממש מגניבה.
הוא היה לוקח אותי מלא לדרייב אין, רואים סרט טוב ואוכלים נקניקיה.
תמיד הוא היה מתלהב מכל הגאדג'טים הכי חדישים בתחום הסאונד, שמעתי עשרות הרצאות על רמקולים, אמפליפיירים, מיקרופונים, פיק-אפים ומה לא? בחיי...
אהבתי גם לראות אתו סרטי אקשן ולמדתי את כל מה שצריך לדעת ועוד קצת מידע על צ'אק נוריס, צ'ארלס ברונסון ומייקל דודיקוף, הלא הוא נינג'ה אמריקאית...

הוא לימד אותי מלא טריקים ודרכים לעבוד על אנשים, הוא היה חולה אלביס והיינו יושבים בסלון. הוא היה מנגן על הספרדית והיינו שרים:
Love me Tender
Love me Gyp
Love me מכונית פרטית....
😉

הצרה העיקרית שלו היתה שהוא נורא אהב נשים ותמיד היו נשים... היתה לו אחת ממש מגניבה שלימדה אותי לשחק שש-בש באיזה טיול באילת ואמרה לי שאני אלופה (:

ואז הוא נתן לי את המתנה המופלאה של חרדת נטישה קשה ונעלם.
מאז למדתי להגיד תודה על הרבה דברים שהוא לא נתן יותר.
היום בגילי המתקדם הוא לא אליבי לכלום ונעזוב את החלק הפחות יפה של הסיפור.

הוא פתח אותי לעולם, הוא חיבר אותי למוסיקה, לאוכל הפשוט, לעם, לאנשים, לחיים, להרפתקאה, לטעם.
עם מלא חוש הומור
(:

נתן לי כוח והותיר אותי לבד להתמודד.
התמודדתי, בלי עין הרע. עדיין....

היתה לו הפרעה מוזרה אחת לאבא שלי... הוא היה חולה מסאז'ים ונורא אהב שהולכים לו על הגב. אז בתור ילדה הייתי הולכת לו מלא על הגב. קינקי? יש מצב.
סתם לא, הכי תמים שיש. הוא היה איש טוב, רק קצת משוגע.

והלך.