חולת אהבה בשיכון צריכה זין

עברו עלי לילה ובוקר הזויים במיוחד... לא בא לי כל כך לפרט, בכלל אני נכנסת לאיזה שקט עכשיו.
יש לי כאלה תקופות.
התערבבתי בכל מיני סוגים של אנשים וחומרים אתמול.
כמה שאני לא ברנז'אית אופנתית, זה מדהים...
למרות שאני משתלבת יופי.
הרגשתי כמו משב רוח מרענן

פגשתי אתמול לרגע, בין כל האנשים, בתור לשירותים, בחור שלבש חולצה ממש מגניבה עם הדפס של בולדוג כזה. אז אמרתי לו והוא ישר התלהב לספר לי שזה מחנות בגדים שהוא עובד בה בשנקין ושיש להם אחלה אופנה וזה...
אמרתי לו: אני בחורה מאוד לא אופנתית.
אבל יש לי אחלה sense of style וזה מה שבאמת חשוב, לא?
הוא הסכים
(:

בבוקר, שכבתי במיטה, הקשבתי למוסיקה שלי... הרגשתי אישה... אישה... אישה...
יש לי רגעים שאני כל כך אישה עד שזה מפחיד אפילו קצת אותי. כאילו כלום חוץ מנשיות טהורה לא נותר.
ולא היה לי דחף מיני הבוקר, היה לי דחף לשקט, לדממה, לרגיעה... לצלילה...
גופנית ונפשית.

גברים כותבים לי פנטזיות. לא אשקר, אני ניזונה לא מעט מפנטזיות של בני אדם, אני גם לומדת עליהם המון משם.
לפעמים אני חושבת שנרקיסיזם זו תכונה הכרחית למשתתפי בדס"מ, נשלטים נוטים לזה לא פחות.
כמה עיסוק בעצמי יש בפנטזיות שלהם.
איפה בתוך הפנטזיה הזו יש את הרגע שאתה מלטף את הגבירה שלך? מחבק אותה מכל הלב ובמלוא הזרועות, מעסה את שריריה, בסבלנות אינסופית מספק לה את השקט והשלווה שהיא צריכה?

בנאדם זה דבר מאוד מורכב. לפעמים כזה, לפעמים אחר. פעם חיה רעה ופעם חיה פצועה.
יאללה חברים, אוטוטו מתחילה שנה חדשה....
בנתיים אני הולכת לעבודה...

ואני בכלל לא דואגת. עוד יגיעו ימי ליטופים ואשרי הגבר שיזכה בי.
ככה אני מאמינה וזה אכן כל מה שחשוב.