חולת אהבה בשיכון צריכה זין

סוג של... באימונים... בהרצה...

שיחה שהיתה לי עם אותו סאב לפני כמה ימים, או ליתר דיוק משפט מסוים וספציפי שנאמר, הזכירו לי סיפור על בחור שהכרתי לפני כמה שנים.
נקרא לו לצורך העניין זיגי.

את זיגי הכרתי דרך מקום העבודה. בחור חתיך, עמדה בכירה, משכורת טובה, אוטו חברה, דירה משלו במקום טוב בעיר, פרופיל משובח לכל אם פולניה.
רק לזיגי היתה מחלת כיבושים קשה. הוא מאוד אהב לכבוש נשים, להפילן ברשתו, להכניס אותן למיטה, לזרוק אותן אחרי פעם-פעמיים ולסמן עליהן V. היתה לו רשימה והרשימה היתה ארוכה....
בזוגיות הוא היה קצת פחות חזק אבל בקלילות היה מצליח להפיל אישה אחרי אישה ברשת.

ואז הוא פגש אותי וישר נוצר עניין ואיזה מתח. אני מהר מאוד קלטתי עם מי יש לי עסק אבל באותם ימים, זמן לא רב אחרי שנפרדתי מהסאב שלי, הראש שלי היה במקום קצת אחר וזוגיות לא עניינה את קצה שחלתי.
עוד באותם ימים התקמבנתי על אחוזת פאר במושב מחוץ לעיר, עם גינה עצומה ובריכה וכך יצא שהזמנתי אותו לביקור.

הוא הגיע בלילה ואני קיבלתי אותו בגינה, אור הירח מכה במי הבריכה, לבושה בשמלה אדומה צמודה. תפאורה מושלמת ממש.
זיגי היה מאוד נרגש למצוא אותי כך אבל הוא גם היה לא כל כך רגוע. רצה לדבר קצת, אולי לשתות עוד יין.
אני, שלא באתי לשחק ולא השלתי את עצמי לרגע לגבי המטרה אליה כינסתי אותו כאן, בתפאורה המדהימה, לקחתי את כוס היין מידיו והתיישבתי עליו. התחלנו להתחרמן, הכל עבד בסדר וגררתי אותו למיטה...
אבל אז קרה לזיגי דבר לא נעים... פראית שכמוני... משולחת רסן מעליו והוא... הוא.... לא עמד...
התפאורה מושלמת ומר זיין, אלוף הכיבושים, יושב מולי מתוסכל ולא מתפקד.
טוב נו.... NEXT!

אבל לא. הוא נשאר אתי במיטה עוד שעתיים ודיברנו... דיברנו ודיברנו... ודיברנו ודיברנו... ובסוף הוא אמר לי שאני אחלה בחורה ושזו נראית לו כמו תחילתה של ידידות מופלאה. נו טוב.
ידידות קצת חולנית נרקמה בינינו. הוא לא ויתר על הפאשלה של הפעם הראשונה וניסה גם פעם שניה.
ושוב... הכל התחיל נהדר, הוא זקוף וגאה, מתקרב... מתקרב... אני מנסה להיות קצת יותר עדינה... והופה! נופל.
אז הוא גרר אותי למסיבות חילופי זוגות... זרמתי אתו לשם... מה אכפת לי? חוויה.
שם הוא היה מזיין כמו גבר גבר את כל הבחורות, עושה עליהן איזה V ואומר לי:
תראי אותי! תראי אותי!!! מזיין..........

ואז הוא ניסה פעם שלישית. הוא כנראה נורא נורא רצה. ואני? נתתי לו לנסות... חיבבתי אותו, הוא היה בחור נחמד, קצת מסכן בעיני וגם האגו הנשי המנופח שלי לא היה כל כך מבסוט מהסידור. אצלי גבר יפול? אצלי מה שנופל קם.
אבל גם בפעם השלישית הוא נכשל. אני מעמידה אותו... הוא מתקרב לחדור ונופל... לא מצליח...
קטע.

אבל לזיין עוד ועוד אישה לרשימה לא היתה לו שום בעיה.
אני הייתי ניזונה מהסיפורים שלו על הזיונים שלו, על איך נשים מזדיינות, מה הן יודעות לעשות, נדהמתי כל פעם מחדש מהתמימות הקסומה שלהן, מהאמונה התמימה שלהן שהוא גבר שמתכוון באמת ברצינות לחתונה (כן, הוא היה מהחולירות האלה) ובעיקר בעיקר... זיגי ואני היינו באמת ידידים די טובים.
זיגי לא אהב לרדת לנשים והוא היה נמנע מזה בכל עת שיכל. לפעמים היה נתקל באחת שביקשה ואז היה מנסה להתחמק או מכסימום נותן כמה דקות של חסד אבל זה לא היה הקטע שלו במיוחד. אני כמובן הייתי מאוד לא סלחנית כלפיו בנושא.

אבל אחרי שלוש פעמים שזיגי ניסה לממש את זממו אתי, שלוש פעמים בהן נכשל... קיבלתי ירידה... מה זה ירידה... לפחות שעה... מכל הלב הוא נתן לי אותה...
אבל הוא עשה את זה רע. ממש רע. ואני, רחומה שכמוני, הייתי שוברת אותו. אז הסברתי לו שאני קצת לא מרוכזת... אבל למיטה לא נכנסתי אתו שוב.

ובסופו של דבר איש אישה הלכו לדרכם.
לא סיפור אהבה.

בתול זיגי היקר ממש לא היה. אבל היתה לו חתיכת חרדת ביצוע.
אלוהים יודעת שהוא נורא רצה.
אבל ככה הם החיים
You can't always get what you want