כי את מרבית יום הכיפורים הזה העברתי בלילה לבן עם חבורת חוטאים ויום של שינה...
אתמול בערב יצאתי לטייל עם 2 חברות. דפקנו מה זה הליכה... פשש... הורדתי קילו, בחיי.
תל אביב הזו מלאה בכלבים ואנשים מנוכרים זה מזה. אבל הרחובות יפים...
בסוף התרכזנו סביב איזו פינת חטאים (בצורת מכונות שתיה) ופגשנו שני צרפתים חמודים שנורא עשו את זה לחברותיי החמודות... אז הוחלט ללכת לבית, לבשל איזו ארוחה ולהעביר לילה בכיף...
אני זורמת, מה אכפת לי?
אני הוכתרתי על ידי הגברים כמנהיגת החבורה...
טוב, מתכנסים בבית, שומעים מוסיקה, מכינים אוכל, יש גיטרה די טובה....
אין יום כיפור בחוץ, וואלה יופי.
עכשיו הם שם כולם ביישניקים שמתים לאיזה אקשן אז נהיה משחק אמת או חובה וכמובן שמורטי היא המלכה אז בכל חובה כל העיניים נישאות אליה
"תפגיזי אותנו קצת מהמוח הקודח שלך"
ואני מפגיזה... מה זה מפגיזה... ממש יכולתי להקים עסק של ארגון מסיבות סקסיות לגיל הרך.
מפנטזת על המיטה שלי עם סאב בעל ביצי פלדה שיציית קצת לרעיונות היצירתיים והמגניבים שלי, כמו שמספרים....
באיזה שלב תהיתי אם בסוף אני מקבלת נשיקה על כף רגלי ואיזו ירידה...
היו לי שתי חובות משלי (אני משתדלת לא להיות יותר מדי חייבת בחיים ואפילו במשחק ה"מאתגר" הזה, האמת מעניינת לי יותר), עמדתי בהן בגבורה.
יופי, עשיתי סשן לילי לזוגיים ביישנים אתמול בלילה. אחלה יום כיפור שבעולם.
הסאב לא סאב שלי לא שלי, ההוא... אמר לי פעם מזמן שאישה אמיתית בעיניו היא לא עוד אחת אומללה שנורא רוצה לשלוט ולבדה היא אבודה.
צודק האמת. ואני? אני לא לבדי, אני לא אבודה, אני לא אומללה. אני שדה.
אבל אני נורא רוצה לשלוט.
ואני זקוקה, מה זה זקוקה... לצייתן שיזרום עם המשימות הנועזות שלי, שאלות האמת הנוקבות שלי והצורך הכפייתי כמעט שלי לסיפוק ערגותיי הבלתי נלאות.
הבעיה שלי היא שאני נורא צריכה לרצות את הבנאדם.. אני צריכה לבעור... אני צריכה לאהוב אותו. אחרת אין לזה שום ערך בעיני!!!!!!
ומתי גברים מבינים שהם זקוקים לאותו דבר? כשיש להם בבית אישה שלא מעריכה. אחרי שהם מתחתנים... עם האישה הלא נכונה...
Fuck off with that shit, men
תפסו את זו שאוהבת אתכם בזמן אם בגביע הקדוש חפצתם.
ולא יודעת, לכו לסשנים של הארד קור S/M לחשל את הביצים אם אתם צריכים
Reality sure bites in the ass
כל כך הרבה חרא, איפה האוצר לריפוי ישבני?
לפני 18 שנים. 2 באוקטובר 2006 בשעה 19:45