חולת אהבה בשיכון צריכה זין

נקודת מבט ראשונה:

אני מורטישה, לא דומה, אפילו לא קצת לעימנואל סינייה.
היא אלוהית ויפהפייה, אני לא.
אני למען האמת, מכוערת, כונפה, מתלבשת כמו כונפה, רק כונפים ירצו אותי.
אני גם שמנה ולהבדיל מאישה המלאה במקומות הנכונים, אני סובלת מריכוזי שומן מביכים בכל מיני אזורים לא סימפטיים בגוף.
וחסר לי גם את המקום בו הכי חשוב שאישה תהיה מלאה - שכל.
כן, אני לא חכמה גדולה. אני גם מדברת יותר מדי...
עוד חשוב שתדעו שאני גם קמצנית, מתחנחנת, מטרידנית וקרצייה.

גבר שחושב על עצמו שהוא לא נראה משהו ויוצא מנקודת הנחה שאם הוא היה אישה הוא לא היה יוצא עם גבר כמוהו, סובר שהוא ואני לא מתאימים ברמת המראה (זה אומר שאני יפה או מכוערת?) אבל, אני סקסית מספיק כדי לתקוע ללילה אחד על הקיר בשכונה.
אני גם אחלה בחורה, שומעת מוסיקה מעולה, ממש מאגניבה, הוא לגמרי בעדי ונדמה לי ששמעתי את המילים... "שחקי אותה".
אבל אני כונפה, שמנה, מטרידנית וקרצייה. אני מבקשת לא לשכוח. אני גם שקרנית...
ואני גם נורא מכוערת.

נקודת מבט שנייה:

אני מורטישה באמת לא דומה במיוחד לעמנואל סינייה.
היא בהחלט אלילה מופלאה וכבודה במקומה מונח
אך גם כבודי מונח במקומו ואף אני אלילה מופלאה. בדרכי הפרטית.
פניי נאות למתבונן, בצניעות מופתית אומר שיש מי שיאמר יפה, מתלבשת מגניב דווקא, חופשי יש לי sense of style ובלי עין הרע... הרבה גברים מתחילים אתי והשכבתי איזה יפיוף או שניים בחיי...
אני אישה מלאה, עסיסית, שמנמנה, עגלגלה, בכל הגוף בצורה פרופורציונלית מושלמת, והרי אין מקום לא נכון בגופה של אישה... אני סקסית ברמות קשות, כי סקס מתחיל בראש ושם אני הרי חיה רעה וכאן באמת אנחנו מגיעים לבעיה העיקרית... יש לי הרבה יותר מדי שכל בשביל אישה.

יש לי קצת ראש של גבר. או כמו שאמרה מלאני גריפית' בסרט ההוא אז:
a mind 4 business
and a bod 4 sins

או כמו שג'סיקה ראביט הייתה אומרת:
I'm not bad...
I'm just drawn that way...

הקיצר.... בעלת נוכחות בואו נאמר. קצת קשה להתעלם ממני כשאני בסביבה.
ואני באה ממקום של מודעות והתפתחות כך שיש לי ביטחון מאוד גדול בעצמי.
ואני מכירה מלא אנשים שניסו לשבור לי אותו בחיי...
וכשבאים אלי מרע, אני נהיית מאוד קשוחה.
מצד שני, אני יודעת חופשי לצחוק על עצמי ולקחת הכל באיזי
וזו אולי, אחת התכונות הטובות ביותר שיש לי.

עוד צרה שיש לי היא שאני מרגישה מאוד חזק דברים, מצבים ובני אדם.
אני רואה מתי בנאדם בא מרע ומתי בנאדם בא מפחד.
יש לי חושים מאוד מחודדים....
ואני נאמנה לאמת כפי שאני רואה אותה, ללא פשרות וללא רחמים.
אה... למי שלא הבין... אני אוהבת להיות בשליטה...
ושתדעו, אני בנאדם טוב, כולי כוונה טובה אחת גדולה.
ואני אוהבת לקחת אנשים למסעות הרפתקניים
ואני אוהבת לסגור את היום בצחוק אחד גדול על הכל
וחיבוק ענק
אני חוקרת מיינד וגוף אובססיבית אולי אפילו קצת
(והייתי חוקרת אמיתית בעברי אגב, מול פושעי צווארון לבן בלייב)

אני תמיד אומרת שבלבה של כל פאם פאטאל שוכן לו דובי 'כפת לי אמיתי...

אני חיית סקס וזה בולט. גברים נוטים להבין מהר מאוד שיש להם עסק עם אישה בעלת דרישות לא מעטות... והחלק המאיים שבי כנראה מגיע מזה שגם ניכר שאני עלולה להסב לא מעט הנאה מסיפוק אותן דרישות.

כן, לצערי רבים הם הגברים שהודו בפניי בחייהם, בשלב זה או אחר, שאני קצת מפחידה... (או הרבה...)

פגשתי גבר שראיתי יופי בנשמתו בשניה שהתבוננתי אל תוך עיניו.
גבר חסר ביטחון וכנראה גם חסר ניסיון, על כן מפוחד.
ולא ויתרתי.
ראיתי מה שהוא לא מעיז לומר.
והעזתי בשבילו.
בשביל שנינו.

**************************************************************************************************

אז איפה האמת? מה אכפת לי בכלל? זו אני, די ברור על פי איזו השקפה אני חווה את עצמי וכל אחד יבחר לעצמו איך לחוות אותי.

אבל עצוב לי הדיסוננס שנוצר כאן.
עצוב לי שבנאדם כנראה כל כך נפגע ממני בשלב מוקדם
וכל כך מפחד ממני עד עכשיו
שהוא יעדיף לשכנע אותי שנקודת המבט הראשונה היא הנכונה.

אני בנאדם, אני סופר אנושית, אני עושה מלא טעויות.
אני מצטערת כשאני עושה אותן ואני משתדלת מאוד ללמוד מהן
וקשה לי לשתוק לאדם שמתעסק אתי לא נכון
קשה לי לשתוק לעיוות הצדק או עיוולת האמת
ולא בא לי לשנוא את עצמי.
לא בא לי לשנוא אף אחד.
בא לי טוב לאהוב

ומשום מה... משום מה...
הבנאדם הכי נכון ל"משימה" משכנע את עצמו ומנסה לשכנע גם אותי
שאני כונפה גדולה.

ועל זה קרוי בלוגי, הלא כך?
each man kills the thing he loves
doesn't he?

שימו מראה על העולם ותגלו את האמת.
שני דברים קיימים בשתי נקודות המבט באותה מידה:
תשוקה וכוונה

(ובכוונה כוונתי להתכוונות. אני הייתי חוסכת מבנאדם כזה מגעיל כמה מגעיל הוא בעיני. כאילו, מה? מישהו פה מחפש לדרדר מישהו אחר להתאבדות? נו באמת....)

נ.ב. מי שלא יודע לאכול אותי בחיוך וקריצה, מי שלא יודע שכמעט שום דבר אתי הוא לא חורבן בית המקדש, בחיים לא יצליח להתמודד אתי....
יום אחד קמים, אחר כך נופלים... וקמים שוב...
לא קרה שום דבר נורא... החיים יפים
ותמיד יש מקום לאהבה...
:)))))