הלכתי לאסוף את המפתחות היום...
בדרך חזרה, יושבת במונית שירות של קו 4
התכנית של מה שמו סגל מתנגנת ברדיו
איזו משוגעת צורחת עליו שגדי סוקניק טיפש
הוא חוטף איזו חורפה
מתחיל לצעוק
לקרוא לעצמו שמוק שעושה תכנית רדיו מטומטמת
ולמה מגיע לו פוליצר, על שם פוליקר.
מנגן בגיטרה, נשמע משוגע (in a very good way)
קורע אותי מצחוק
מתחיל להתנגן שלום חנוך...
"אדם בתוך עצמו הוא גר..."
מסתכלת מהחלון, רואה תאילנדי עובר
עוזר למישהו בכיסא גלגלים
שמוליק קראוס
אאוץ'
זה כאב
מקשיבה לשלום מנגן...
עוברת דרך הקיוסק
הקיוסקאי שלי יורד קצת על הפולניות כהרגלו
עושה לי נאחס
שואל אותי אם בחתונות של פולנים מורידים כאפות במקום נשיקות...
ואז הוא מספר לי בדיחה:
קלינטון והאפיפיור מתים ביחד ועולים לשמיים
בכניסה שולחים את קלינטון לגן עדן ואת האפיפיור לגיהנום
האפיפיור מבלה את כל הלילה בגיהנום ופונה לאחראי להבין איך קרתה כזו טעות
לאחר בירור חוזרים אליו ואומרים לו שאכן קרתה טעות ומייד תתבצע התחלופה
קלינטון נשלח לגיהנום ובדרך למטה פוגש את האפיפיור מטפס
האפיפיור מתנצל: "כל חיי האמנתי באלוהים, עשיתי רק טוב לבני האדם, חייתי בצניעות ובפרישות, הכל כדי להגיע לרגע הזה ולפגוש את מריה הבתולה"
קלינטון מסתכל עליו ומשיב: "מצטער בנאדם, פספסת ביום...."
אז החיים...
מצחיקים או עצובים?
אולי קצת מזה וקצת מזה...
?
לפני 18 שנים. 16 בנובמבר 2006 בשעה 12:10