אי שם בין שלשום בלילה לאתמול בבוקר מצאתי את עצמי שיכורה בטירוף, מרוגשת באקסטזה, עצובה א-לה-אקזיסטנציאליזם סטייל ובמיטה עם איזה גבר שמחזר אחריי כבר זמן מה ולא, לא כזה בא לי עליו.
על מי אני עובדת? לא בא לי עליו בכלל.
הוא, איך לומר בלי להיות יותר מדי רעה?
קטן לי על הליגה.
אבל הוא מתחיל אתי כל הזמן והוא נחת עלי בכזה סטייט אוף מיינד אז למרות שהבהרתי לו שאין לי רצון או כוונה להזדיין אתו, בכל זאת נסחפתי למקום המחבק של הבדידות ומצאתי את עצמי בסשן הערצה אס אנ אמי קמעה, שלא היה מתוכנן.
לא בא לי עליו, לא הפסקתי להגיד לו שלא בא לי עליו, נתתי לו לחבק אותי, הוא נורא בודד, מסכן כזה קצת אבל...
חושב שאני האישה הכי יפה בתל אביב
ושיש לי גוף מדהים
וחם
הכנסתי לו מלא מכות. אבל בטירוף. אשכרה הרבצתי לו בלי הפסקה, הכנסתי לו מה זה כאפות. פעמיים ברחתי לו מהמיטה.
והוא מתחנן, מה זה אוכל את הכאפות,
רק תחזרי כבר לפה.
אני כולי מאוהבת באחר, אני אומרת לו שהכל כואב לי, שלא בא לי עליו
והוא כל הזמן מנסה ומנסה
ואוכל כאפות ממני
הוא התחנן לרדת לי
נתתי לו
מלא זמן לא ירדו לי גוד דמט
ואני אחרי יום פינוקים אצל הקוסמטיקאית האהובה
חלקה ונעימה...
כיף
😄
אז הוא ירד לי אבל הוא לא יורד השנה
יש בו משהו פתטי שאני לא יכולה לסבול
אז הכנסתי לו מה זה סטירות
והוא באטרף עלי
אני הכי טעימה בארץ
והוא אוכל סטירות
מפספס לי בקצב
ואני רוצה לגמור
גבר חייב חוש קצב מפותח כדי להביא אישה לשיאה
זה לא צחוק.
היתה לי גמירה פפפפסדר כזו
לא גמירת השנה
הורדתי לו סטירה והחזקתי לו ת'ראש מה זה חזק כדי שלא תתפספס לי.
הוא בחיים לא היה מצליח לבד.
ואז הוא שוב חיבק אותי ושיגע אותי וניג'ס לי וחטף כאפות ממני ללא הפסקה.
לא נתתי לו לנשק אותי, לא בא לי
לא הסכמתי לרדת לו, לא בא לי
והוא התחנן לרדת לי שוב ולא הסכמתי
אמרתי שאני הולכת הביתה
הוא תפס אותי בכח ואמר לי את המשפט הבא:
"בבקשה תני לי לרדת לך שוב. תעצמי את העיניים ותדמייני שזה הוא, זה שאת אוהבת"
איכס!!!!!
בבת אחת עברה בי צמרמורת של גועל. זה המשפט הכי מגעיל שאמרו לי בחיי.
זה כמו לומר למוסיקאי שאפילו שזה לא הוא שהופיע על הבמה, עצמתי את העיניים ודמיינתי שזה הוא.
זה לא עובד, זה חיסול קטלני לאינדיבדואל
החמיא לעצמו שם הרבה יותר מדי
והמעיט לא מעט בערך אהובי
שלא נדבר על ערכי
ותפס אותי מה זה חזק
ואני פאקינג הודיני
בואנה אני מתאבקת השנה
בכל הכח שם השתחררתי ממנו והורדתי לו עוד כמה כאפות
איכס, זה המשפט הכי דוחה שגבר אי פעם אמר לי בחיי.
TURN OFF מוחלט
אבל טוטאלי.
די, התלבשתי והלכתי
השארתי אותו מתחנן.
זה הכיף של עולם השליטה?
זה קקי לילדים אומללים.
אני מחפשת מישהו שיביא לי עצבים כל היום ואני אאכיל אותו כאפות?
מישהו שלא בא לי עליו?
אני את הכי הרבה הגיון מוצאת בסוויץ', בדיוק באלמנט ההפתעה הזה שיום אתה למעלה ויום אתה למטה
והקטליזטור האולטימטיבי לכל זה הוא ללא ספק ומעל הכל
אהבה
וגם תשוקה... והרבה אמון.
לא יודעת, נראה לי שכבר מזמן הבנתי שאלו שאנחנו מכנים אותם שולטים הם פעמים רבות בכלל המשרתים.
ולהפך. כאילו הכי לא בא לי להיות נעולה על הגדרות בעולם.
בואנה, גבר שאני רוצה, אבל בוערת לירידה שלו
אני ארד על ארבע כדי להשיג אותה
אם ככה יבוא לי
ואני אתיישב לו על הפנים
כשיגיע הרגע המיוחל
כמו גדולה.
להעיף כאפות כל היום לאיזה טמבל שאוכל אותן?
וואלה, מרגיש לי כמו משרתת
שלא נדבר על זה שזה לא מסב לי שום הנאה
בוודאי לא לטווח הרחוק.
הבעיה היא שאני גם נמשכת לגברים בעלי נטייה סוויצ'ית
ואז מתחילים מאבקי שליטה.
וזה לא תמיד בהכרח כל כך פשוט וקל
אנחנו גם כבר לא כאלו צעירים
אהבה נהייתה מה זה מפחידה
וקשה למצוא בנאדם לסמוך עליו
למרות שבעיני רוחי אהבה, כמושג, זה הדבר הכי פחות מפחיד והכי פחות מאיים בעולם.
ההבנה הזו אגב היא שליטה
הרבה יותר מנעלי עקב, שוט או איזו שנאה יוקדת ליצור אומלל
בעיני.
ואז, נתקלתי בפרופיל של הגננת...
אני לא מכירה אותה באופן אישי אבל היא האישה שמחממת את לבו ואת לילותיו של ידידי היקר והאהוב צ'יטה אז אני באוטומט כבר סומכת עליה ומחבבת אותה
והיא בפרופיל שלה אומרת משפט מאוד מעניין
שהולך ככה:
גבר ירצה להכניע, רק אישה שנכונה להתמסר לו...
מדהים על איזו אמת פשוטה ונכונה היא עלתה כאן, במשפט הקטן הזה
לא פלא שזכתה בצ'יטה מדהימה שכזו
ונראה לי שגם הוא הרוויח לא מעט.
זה כל כך נכון שזה קטע.
אז גבר מת להכניע אישה כשאישה ממש רוצה להיות אתו
אבל אישה שולטת
היא רגילה להיות המכניעה
אהה!
אישה חזקה אמיתית
תרד על ארבע ותתן לו לנצח כמו מלך.
כי באהבה, הניצחון שלו הוא הניצחון שלה
וכשהוא יהיה מלך
היא תהיה מלכה
וכשהוא יהיה טמבל
היא תאכיל אותו כאפות
וכשהוא יהיה גדול מהחיים
היא תתן לו את המציצה של הלייף.
משחקים פה, לא כבד.
כל החוקים וההגדרות יו...
עשו לי כאב ראש.
לפעמים הדרך להכניע היא לדעת להכנע
ולפעמים הכח שבכניעה
מוציא את השליטה
לפעמים זה שנותן את הכאפות בתוסיק
הוא המשרת של הצד המתענג.
גבר כמו ההוא משלשום בלילה יכול ללכת מחר לאיזו מלכה שתאכיל אותו כאפות והוא יאכל כמו גדול
אבל מבחינתי זה לא שליטה
אני רוצה את הירידה הטובה
בקצב הנכון
ושיביא גם בהפתעות וחידושים,
למה לא?
מה אני בעונש להיות מחנכת כל החיים?
לסבל נולדתי?
תגידו, אם מלכה, אז לא כזו שחיה כמו אשת ארמון?
בחייאת רבאק...
יום נעים אנשים,
היום רשמית התחיל האביב
שיהיה חמים ופורה
שטוף אהבה
הרבה השראה ופריחה
אמן
מורטישה
(OK, אז הגיחה שלי קצת פחות קצרה ממה שחשבתי... אבל לפחות יש לי תובנות...)
לפני 17 שנים. 21 במרץ 2007 בשעה 10:17
