וזה מספיק כדי להוציא אותי מפוקוס
תוסיף על זה את תחושות האשמה המפגרות שיש לי שרק מביאות לי עוד יותר קריזה
בוא לא נשכח משמרת בעבודה
...
מה קיבלת?
אותי מפורקת ועייפה
!
אני שונאת את העבודה שלי
אבל אין לי ברירה
ויש לי שם את ההטבה המופלאה הזו
עאלק
אין לי עם מי לחלוק אותה
הייתי חולקת אותה אתך
הייתי חולקת הרבה דברים אתך
...
לדעתי אני מצטיינת בפענוח קודי המורס שלך
אני שמעתי מה אמרת לי היום
אתה קורא כל מה שאני כותבת כאן ואתה נפגעת
בצדק האמת
הייתי קצת חראית
יצאתי קצת רעה
עמך הסליחה
מגיע לי שתחטוף קריזה
כמו שאני חוטפת עליך איפה שמגיע לך
...
!
אבל באמת
בוא נכניס את זה לפרופורציות
ולא נשבור את כל הכלים
אני לא יכולה לחיות בלי בולבול
אז לילה אחד קיבלתי בולבול ישן
לא נורא
זה מילא אותי במלא אשמה
{אולי אחרי הכל אני אשכרה לא שפויה}
אז די עכשיו נו
...
תן לזה לעבור
אני שומעת מה אתה מבקש
אני מאוד משתדלת
כפי שאתה בוודאי שם לב
אני בהחלט לא תכננתי לדבר אליך היום
אבל אמרתי לך שיש דברים שרק לך אני אומר
וזה הכי קרוב לאוזן שיש לי עכשיו
ואני יודעת שאתה שומע אותי
ואני רואה את כל הדברים הנפלאים שקורים לך
שאתה עושה עם עצמך
ואני בטוחה שיש לי עוד מלא לראות
גם לך
אגב...
אבל אני פה נותנת לך מכל הלב
מפורקת עליך
בוכה עליך
ואתה מחזיק חזק
לא משחרר
אז בשלב ראשון,
אנא ממך
שחרר את מאורעות היום
תביא איזה חיוך קטן
אני עדיין אותה אישה
ואני עדיין הכי אוהבת בעולם אותך
{ואני יודעת שגם אתה אוהב אותי. זה לא כזה נורא...}
לפני 17 שנים. 2 ביוני 2007 בשעה 23:39