חולת אהבה בשיכון צריכה זין

אני אפתח מחלה סופנית
זו לא מניירה של פולניה
בחייאת רבאק
זו תחינתה של אישה אבודה
אישה שאיבדה אותך
אישה שמאבדת את דעתה עליך

אתה עושה אותי חולה
אני מרפאה אותך
ואתה עושה אותי חולה
זה כאילו קצת לא פייר
איך משתחררים מזה?

כמה מפורקת אתה צריך אותי כדי להאמין לי שאני שלך?

אתה חייב להגיע אתי למקום שאני אשנא אותך?
אתה חייב להתחנן על מה שפעם היה?
ומה אם בשלב הזה כבר לא תהיה בי סליחה?
אז תנצח במבחן האולטימטיבי שלך?

שחרר את חרב הפיפיות מלבך
אתה מתנהג כמו אדון עריץ
מאסטר בדאנג'ן של עינויים
ועמוק בלבך
שוכן נער אורווה

סוס פרא
ואני אישה שמסוגלת להכיל אותך
סוסת פרא בעצמי
אתה מסוגל להכיל אותי

כמה מפורקת אתה צריך אותי?
ובסוף כל זה
אתה מביא רפואה?

כך או אחרת,
קח קצת אחריות מר גבר
שחרר אותי מחלום הבלהות הבלתי נגמר הזה

אני מרגישה אותך
קרא לי פסיכית
לא אכפת לי
אני מרגישה אותך
ואתה עושה לי מחלות סופניות
משוגע אחד בעצמך

אתה חוטא לעצמך

איפה נער האורווה?
תגיד לי שאני לא המוזה שלך.

{ואם זה באמת נכון, תגיד את זה נחמד ותהיה קצת יותר מיודד. כל עוד אתה ככה שונא אותי אתה בתחפושת מרושעת של אדון עריץ שמפחד מאהבה. אהבה, הדבר האחד והיחיד שישחרר אותך}