הייתי בסופר פארם
כמה דברים בסיסיים שהייתי צריכה לקנות
אתה יודע
...
שמפו, סבון, משחת שיניים
etc etc
לא מתפתה לשלל הפיתויים החומריים
איך לפעמים
...
בהתאם למה שאני יכולה להרשות לעצמי
בהתאם לצרכים
קיבלתי מתנה מגזין שנקרא
"להיות הורים"
כמה מותרות... כמה מותרות...
כמה בולשיט
איפה הערכים?
געגועים לעולם של פעם
...
מה שאתה עשית לפני שלושה לילות יקירי
זה
זה הדבר האמיתי
אתה רוצה את התחושות שלי במילים?
יש לך מושג בכלל איזו התעלות נפשית ורוחנית הזרמת בדמם של אנשים?
של גיבורים?
יש לך מושג איפה נמצא הגבול לאופני הביטוי האישי שלי להודות לך על כל זה?
אתה בטוח שאתה לא רוצה להתחיל לבחון את זה טיפ טיפה יותר מקרוב?
לאט לאט
צעד צעד
יום אחרי יום
?
ולילה לאחר מכן
עמוק בתוך ביצת המיינסטרים
במקום בו לרוב האנשים נוח
בתוך מגזין של להיות הורים
בין כמה נמרים כישרוניים אמיתיים
שהביצה כופה עליהם פשרה אכזרית
פגשתי את אחד האנשים שהיו אתך שם בלילה קודם לממש את ההתעלות הזו
והוא בירך אותי על כושר ההישרדות בהרבה רספקט
אז אתה ואני לא נהיה חברים?
זה נשמע לך הגיוני?
בים שלי?
בבריכה המחוממת והבלתי מתפשרת שלי אתה לא תשחה?
אצלי במים העמוקים?
בוא נטרוף את החיים
אולי גם יהיה לי יותר קל לקום בבוקר לעבודה המזדיינת שלי
היתכן?
גברים,
קל לכם לומר שיום אחד יהיו לכם ילדים
זה מה שכל הנשים הרי רוצות
ילדים
לא?
שפריץ אחד וגמרתם, לא?
{בולשיט}
ומה גורם לך לחשוב שיש עבורי בעולם בחירה קשה מזו של בחירת אב ילדיי?
טיטולים "מגניבים" בצורת ג'ינס לתרום עוד קצת מניפולציה לוירטואליה המגוחכת שנהייתה מן העולם?
זה מה שאני מחפשת לדעתך?
לא,
אני אגדל פה דור של מלכים
הילדים שלי
אם אי פעם יהיו כאלה
ואני באמת לא יודעת
יגדלו על יצירה וערכים
על אהבה ומוסיקה
לא על פאקינג פיצולי אישיות וירטואליים
וטיטולים בצורת פאקינג ג'ינס
מה קרה לנו?
לאן הלכנו?
אתה ואני לא נהיה חברים?
הגבריות שלך מעוררת בי געגועים
לאישה שנולדתי להיות
לאישה שאני
שחה, שחה חופשי בבריכה שלי
אל תתן לעצמך לפספס אותי
אנחנו נולדנו לטרוף את החיים
מי אלה כל החארות הפשרנים
אנשי הביצות של המיינסטרים
שככה יסרסו אותנו וימנעו מאתנו
את הכוח להגשים?
{נו, מזמן לא הייתי בדכאון. לדפוק ביד זה סוג של מתסכל. נסה להבין}
לפני 17 שנים. 20 ביוני 2007 בשעה 8:12