אני קצת מגזימה ומוציאה דברים מפרופורציות
לא יודעת
אני עייפה
עבר עלי יום ארוך וקשה בעבודה
אני במחזור
אני דואגת לך
חטפתי איזו חורפה
קורה
לא נוטשים ספינה ברגעים קשים
לא פייר
אני פשוט חושבת הרבה על הכאפה שאתה בטח אוכל עכשיו
אם הסיפור על הילדה אמיתי
ואני רוצה להיות שם בשבילך
ללטף אותך
לחבק אותך
להבטיח לך שיהיה בסדר
ואנחנו נעבור את זה
ביחד
ואתה בא לי בהפוכה
ודוגרי אני אומרת לך
לא אכפת לי מה אחרים חושבים
אבל אתי
למה אתי אתה לא מודה באמת?
למה אתה ממשיך לשמור לעצמך את מקום המפלט הזה שאולי אחרי הכל זה לא אתה
ואולי לא היו הדברים מעולם?
הרי זה אתה
וזה באמת קורה
...
!
אתה לא רואה כמה אתה מכאיב?
ואתה לא מבין שאתה מביא את זה ממקום שכואב לך?
ממי, איפה כואב?
תן לי...
תוותר לי קצת
תשחרר לי קצת
אאוץ כואב
די
לא יודעת
חטפתי קריזה
אולי מחר אני אקום והכל יהיה רגוע
אולי
לא יודעת
מאוד מקווה
אופטימית
כהרגלי
...
אני לא נוטשת אותך ברגעים קשים
תחשוב עם עצמך מה אתה עושה אתי
זה שלך, לא שלי
מכסימום תשאיר אותי שבורה ועצובה
ואת עצמך אבוד לעולמים
או משהו כזה
וואלה יופי
זו תהיה בחירה נבונה
אבל זה שלך, לא שלי
אחרי הכל,
אני רק האישה שאוהבת אותך
ותהפוך עולמות למענך
...
ואתה הגבר שיקח אותי הביתה ומבקש ממני לשמור עבורו את הריקוד האחרון
...
ואתה?
למי אתה שומר את הריקוד הזה?
לפני 17 שנים. 10 ביולי 2007 בשעה 21:27