שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

קופסת מחשבות

לפני 3 חודשים. 3 בפברואר 2024 בשעה 18:16

אני לא זוכר אף פעם שחלום היה כל כך מוחשי ושזכרתי אותו ברור כל כך ברגעים שהקצתי ממנו. 

היינו באיזה אירוע עם מלא אנשים. קומה עמוסה וסואנת. שותים. צוחקים. נהנים. 

מפה לשם ירדתי לקומה למטה. שהייתה די ריקה. אני עובר בחדרים. באחד מהם על ספה של פעם היא חצי שוכבת חצי יושבת. 

צעירה. תוססת. מבוסמת קלות. לבושה במין שמלה קלילה שכזו. היה משהו רגיל ופשוט במראה שלה. ושפתון קצת מוגזם. 

היא הושיטה לי יד ואני התקרבתי. מתלבט אם להתקרב עוד. ברור לי שזה לא ראוי. אבל היא הייתה כל כך מפתה. רציתי להרגיש אותה כל כך, וניסיתי לעצור את עצמי מלהתקרב. היא לא נתנה ללבטים שלי לעכב אותה. משכה אותי אליה בתנועה חדה. 

היא מתפשטת ומפשיטה אותי. אני הודף קלות ונהנה כל כך מהלהט שלה. העור שלה כל כך רך ובוסרי. היא חמה ואי אפשר היה להחמיץ עד כמה הייתה רטובה. 

מתי שהוא ברחתי משם לחדר אחר והיא רדפה אחרי גם לשם. אהבתי את תשומת ליבה כלפיי וידעתי שאסור לי להמשיך בזה. ברגעים ששיחרתי זה היה כה פראי ויצרי. ואני אומר לעצמי, אתה בחלום. תהנה. ועדיין אני מרגיש שאני לא יכול להמשיך. 

לפתע התעוררתי ושנייה אחרי האישה שאיתי נכנסת לחדר שלנו. ואני במיטה זקור וממש מבוהל איפה היא אותה צעירה. והיא מצטרפת אליי במיטה, ואין לה מושג על מה אני חושב בזמן שאני עמוק בתוכה. 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י