לפני 6 שנים. 1 בנובמבר 2017 בשעה 19:00
התקף חרדה
.
לפני 6 שנים. 17 בספטמבר 2017 בשעה 20:44
ואולי עליי להשלים
עם העובדה
שלנצח
ארגיש אבודה
לפני 6 שנים. 12 בספטמבר 2017 בשעה 15:59
נמאס לי להיות אמא שלך
נמאס לי לחנך אותך
נמאס לי להסביר לך
נמאס לי ללמד אותך מה נכון לומר ואיך
ומתי כדאי פשוט לשתוק
נמאס לי שבמקום בעל יש לי עוד ילד
נמאס לי שאתה מתנהג כמו תינוק מגודל
נמאס לי מהשקרים שלך
נמאס לי מזריקת הזין
נמאס לי מהרגשת הריקנות בזמן שאין בי עוד מקום להכיל
נמאס לי מהחיים האלה
נמאס לי מהכל
נמאס לי ואני לא מוצאת את הדרך החוצה
התעייפתי ונמאס לי
ממך
מעצמי
מהעולם
נמאס לי
לפני 6 שנים. 11 בספטמבר 2017 בשעה 15:04
הרבצתי לך עם קולב.
סלחתי לך על המון דברים, מגיע לי שתסלח לי על זה.
הרבצתי לך עם קולב.
אבל אני לא מתכוונת להתנצל.
הגיע לך. על הנפש שכלאת, על שאתה הורג אותי כל יום עוד קצת.
שאלת אותי מה יותר גרוע, שתרביץ לי עם קולב או תשקר.
שקרים זה הכי גרוע.
לחיות עם אדם שאין בו אמונה, שאי אפשר לסמוך עליו אפילו בדברים הכי קטנים.
הרבצתי לך עם קולב.
הגיע לך.
הייתי מעדיפה שתרביץ לי עם קולב.
לפני 6 שנים. 11 בספטמבר 2017 בשעה 5:32
אין כאב גדול יותר
אין מועקה גדולה יותר
אין חוסר רצון לחיות משמעותי יותר
ממה שמתחולל אצלי כרגע
לפני 6 שנים. 8 באוגוסט 2017 בשעה 10:25
כבר כמה שבועות שאני לא מצליחה לישון בלי כדורי שינה. שהעצבות שלי לוקחת אותי למקומות הכי חשוכים בנשמה שלי.
כשאני בדכאון יש לי נטייה להחריב כל דבר חיובי בעצמי. גם בסביבה שלי.
כבר הייתה לי תקופה כזו לא מזמן. יצאתי ממנה ממש ממש בקושי, נלחמת, מטפסת.
אני לא חושבת שאעמוד בעוד תקופה שכזו.
לפני 6 שנים. 2 באוגוסט 2017 בשעה 5:37
כל יום שעובר, אני שוקעת יותר ויותר
לפני 6 שנים. 11 ביוני 2017 בשעה 19:08
קח אותי
תעטוף אותי בכולך
אל תתן לי להרגיש
דבר מלבדך.
לפני 6 שנים. 7 ביוני 2017 בשעה 16:24
כי למה לא?
לפני 6 שנים. 25 במאי 2017 בשעה 13:48
לחזור רגע 7 שנים אחורה.