לפני 8 שנים. יום רביעי, 1 בנובמבר 2017 בשעה 17:00
התקף חרדה
לפני 8 שנים. יום ראשון, 17 בספטמבר 2017 בשעה 19:44
ואולי עליי להשלים
עם העובדה
שלנצח
ארגיש אבודה
לפני 8 שנים. יום שלישי, 12 בספטמבר 2017 בשעה 14:59
נמאס לי להיות אמא שלך
נמאס לי לחנך אותך
נמאס לי להסביר לך
נמאס לי ללמד אותך מה נכון לומר ואיך
ומתי כדאי פשוט לשתוק
נמאס לי שבמקום בעל יש לי עוד ילד
נמאס לי שאתה מתנהג כמו תינוק מגודל
נמאס לי מהשקרים שלך
נמאס לי מזריקת הזין
נמאס לי מהרגשת הריקנות בזמן שאין בי עוד מקום להכיל
נמאס לי מהחיים האלה
נמאס לי מהכל
נמאס לי ואני לא מוצאת את הדרך החוצה
התעייפתי ונמאס לי
ממך
מעצמי
מהעולם
נמאס לי
לפני 8 שנים. יום שני, 11 בספטמבר 2017 בשעה 14:04
הרבצתי לך עם קולב.
סלחתי לך על המון דברים, מגיע לי שתסלח לי על זה.
הרבצתי לך עם קולב.
אבל אני לא מתכוונת להתנצל.
הגיע לך. על הנפש שכלאת, על שאתה הורג אותי כל יום עוד קצת.
שאלת אותי מה יותר גרוע, שתרביץ לי עם קולב או תשקר.
שקרים זה הכי גרוע.
לחיות עם אדם שאין בו אמונה, שאי אפשר לסמוך עליו אפילו בדברים הכי קטנים.
הרבצתי לך עם קולב.
הגיע לך.
הייתי מעדיפה שתרביץ לי עם קולב.
לפני 8 שנים. יום שני, 11 בספטמבר 2017 בשעה 4:32
אין כאב גדול יותר
אין מועקה גדולה יותר
אין חוסר רצון לחיות משמעותי יותר
ממה שמתחולל אצלי כרגע
לפני 8 שנים. יום שלישי, 8 באוגוסט 2017 בשעה 9:25
כבר כמה שבועות שאני לא מצליחה לישון בלי כדורי שינה. שהעצבות שלי לוקחת אותי למקומות הכי חשוכים בנשמה שלי.
כשאני בדכאון יש לי נטייה להחריב כל דבר חיובי בעצמי. גם בסביבה שלי.
כבר הייתה לי תקופה כזו לא מזמן. יצאתי ממנה ממש ממש בקושי, נלחמת, מטפסת.
אני לא חושבת שאעמוד בעוד תקופה שכזו.
לפני 8 שנים. יום רביעי, 2 באוגוסט 2017 בשעה 4:37
כל יום שעובר, אני שוקעת יותר ויותר
לפני 8 שנים. יום ראשון, 11 ביוני 2017 בשעה 18:08
קח אותי
תעטוף אותי בכולך
אל תתן לי להרגיש
דבר מלבדך.
לפני 8 שנים. יום רביעי, 7 ביוני 2017 בשעה 15:24
כי למה לא?
לפני 8 שנים. יום חמישי, 25 במאי 2017 בשעה 12:48
לחזור רגע 7 שנים אחורה.