ממתינה מחוץ לדלת. הדקות נוקפות דופקות ובכל שנייה השלולית מתחת לרגליים הולכת וגדלה.
עירומה, כמעט לחלוטין. כמעט זה כי בכל זאת על השדיים תלויים המצבטים היפים שקיבלה במתנה, מחוברים בשרשרת קרירה לקולר העור הרחב שעל צווארה, שרשרת שבקצה השני שלה ידית עור מעוטרת. גם נעלי העקב הגבוהות להחריד (16 ס"מ עקב, לא פחות) החוצצות בין כפות הרגליים למרצפות שאלוהים יודע מתי ניקו אותן בפעם האחרונה מעניקות מעט עטיפה לגופה.
ממתינה. רגליים מפושקות בדיוק כפי שהורה לה. ידיים מאחורי הגב. ראש מורם, עיניים פקוחות. פה פתוח. "מה שלא יהיה את לא מצמידה את השפתיים שלך אחת לשנייה. ברגע שזה קורה, הכל יגמר. הבנת?"
השרשרת המחוברת לקולר תלויה בין השדיים והרגליים שלה. ממתינה ליד שתאחז בה ותוביל אותה הלאה, אל מעבר לדלת הסגורה. אל מה שמחכה לה שם, בפנים.
ממתינה והמחשבות רצות לכל עבר. תוהה מה ממתין לה שם. או מי. הרגליים מתחילות לרעוד מהמאמץ הכרוך בעמידה ממושכת על העקבים האלו. כל השרירים מתגייסים בכדי לייצב אותה במקום. כך. בדיוק כמו שצריך.
היא לא ממש יודעת איפה היא. או מה סביבה. או מאחוריה. או מצדדיה. אחת שתיים שלוש. כל הדרך הייתה עם ברדס על הראש ולא ראתה כלום. רק אחרי שהפשיט והעמיד אותה בדיוק כפי שרצה הסיר את השק השחור מראשה והורה לה להביט קדימה, לא להסיט את המבט. גם לא לשנייה. והיא - מה שאומרים לה היא עושה. זה לא נשמע לה כמו מקום סגור, אבל גם לא מקום הומה או פתוח. מבואה כלשהי. לא ברור לה מה מידת הפומביות, אבל הרעיון שמישהו יכול לעבור ולראות אותה כך מכווץ לה את הכוס וסוחט עוד מיצים עסיסיים. נשימה עמוקה.
הדלת נפתחת והוא שולח יד אל הידית הנושאת את שמו ומוליך אותה אחריו. הדלת נסגרת. "את חופשיה להביט לכל הכיוונים".
זה בית גדול, מרווח, מפואר. גם בחושך רואים כמה אור יכנס כשהשמש תזרח. מולכת אחריו במעלה גרם מדרגות מינימליסטי אל הקומה השנייה. בקצה מסדרון לבן לבן יש דלת פתוחה ואור רך וקלוש הבוקע ממנה.
הם נכנסים אל החדר. במרכזו מיטה גדולה עשויה פיתולי ברזל מסולסלים. במרכזה דמות, עטויה חליפת ויניל המכסה את כל כולה. רוכסנים מבריקים במקום בו נמצאים הפה, הפטמות, המפשעה. לא ממש ברור אם זה גבר או אישה.
הוא מוביל אותה ומעמיד אותה אל מול הדמות. משחרר את האחיזה בשרשרת הקולר וניגש אל הדמות. הוא קושר יד ימין אל צד ימין ויד שמאל אל צד שמאל. הדמות יושבת, הרגליים שלה על הרצפה. הוא מטיח את הדמות אל המיטה ופותח את הרוכסן.
ממה שמזדקר החוצה מובהר ללא ספק כי זהו גבר מתחת לחליפה השחורה. היא מובלת ומוצמדת אליו כשהרגליים שלה מפושקות מעל הזקפה האדירה שלו.
"כשאומר לך, את משתפדת על האיבר הנהדר הזה. השקעתי זמן רב למצוא איבר כזה משובח. אני מאוד מקווה שתעריכי את ההשקעה שלי. וגם את משה והאיבר המשובח שלו, זונה".
הוא נעמד מאחוריה ומעביר את ציפורניו על הגב והעורף. יודע כמה זה מטריף . כמה האזורים האלה רגישים אצלה. כמה זה מגרה. הנשימות הופכות מהירות יותר והוא שולח יד אל בין הרגליים.
"תשמרי משהו לאחר כך, שלא תתייבשי לי" צוחק.
"קדימה, אני רוצה לראות את האיבר נעלם לו בתוך הכוס הרטוב והחם הזה שלך".
היא מטפסת על המיטה, ברך מכל צד ומחדירה את האיבר לתוכה. הוא גדול ורחב וזה מרגיש כאילו היא מלאה כל כולה בדבר הזה. הוא כולו בתוכה והיא מתכווצת בהנאה ומתחילה להתנועע בעדינות.
משיכה עזה בשרשרת הפטמות שלה מבהירה שעשתה משהו לא בסדר.
"אמרתי להשתפד. לא להתנועע. אל תזוזי".
קפואה ורותחת. התחושה של הזין הממלא את תוכה מטריפה. נושמת בכבדות, ובלי משים אנחות קטנות נפלטות. אנחות של מאמץ, לכבוש את הצורך לרכב על הזין הזה. קפואה במקום ורק השרירים של הכוס מתכווצים על הזין הזה בלי שליטה. פועמים. מעבירים זרמי עונג בכל גופה.
"משה, אם אתה גומר אתה תתחרט על זה הרבה מאוד זמן. ברור?" המהום קצר והחלטי מתחת למסכה לאות הסכמה.
"את יכולה לזוז להנאתך, זונה. כדאי שתנצלי את הזמן שלך היטב".
בחיוך רחב האגן שלה נע קדימה ואחורה, כשהאיבר המהודר של משה נעוץ בה. מניעה לניעה הדגדגן שלה נהיה נפוח יותר ומגורה יותר והאנחות הנפלטות ממנה נהיות חזקות יותר ויותר.
השרשרת של הפטמות מתנדנדת בפראות ומעבירה גלים חדים של כאב שרק מעצימים את העונג המתחיל להציף אותה. משוחררת. בתוך הקולר והשרשראות והמרות המוחלטת שלו, היא מרגישה משוחררת יותר מאי פעם. כל תנועה שלה היא בעצם שלו. בשבילו. הוא הביא את הזין הזה בשבילה, להנאתה. והיא בהחלט מתכוונת להנות ממנו.
ככל שהניעות מעצימות והקולות הנפלטים ממנה מתגברים היא הולכת ושוכחת מה מתרחש סביבה. איפה היא. מי תחתיה. זה רק היא והזין הזה שבה.
עד שמשיכה בשרשרת הפטמות מחזירה אותה למציאות. המצבט מפטמתה השמאלית משתחרר והכאב מפלח אותה באכזריות כזו שהיא נעצרת ושולחת יד להפיס אותו. עוד לפני שהגיעה למחוז חפצה נעצרת היד ונתפסת באחיזה חזקה. "תמשיכי להזיז את האגן שלך, זונה. ורק אותו".
נעה בדממה, מבוהלת ומוטרפת מרוב חרמנות. הרוכסן על הפטמה הימנית של משה נפרם והוא מחבר את המצבט אל הפטמה שלו, ומהדק אותו היטב. עכשיו היא נוטה בזוית מטה, בכדי שלא למתוח את השרשרת ולהכאיב, לשניהם, יותר ממה שצריך. הוא מוציא צמד מצבטים חדש, פורם את הרוכסן השמאלי ושוב מחבר בין הפטמות, שלה ושל משה. תומכת בעצמה עם הידיים בכדי שלא ליפול מטה, והוא נעמד מאחוריה ודוחף את הראש שלה אל תוך החזה שתחתיה.
"תפערי את התחת שלך בשבילי, זונה".
שולחת ידיים לאחור, אוחזת בפלחי הישבן ומסיטה אותם לצדדים. יודעת מה עומד להגיע. ואיך.
יריקה חמה והוא חודר אותה בתנופה אדירה. הכאב מפלח אותה כמו חרב ודמעות זולגות במהירות בליווי יבבות רמות. היא מלאה יותר משהייתה אי פעם. הזין האדיר של משה בכוס שלה, הזין שלו בתחת. כאובה ולוהטת וחרמנית מתמיד היא מתייצבת במקומה בכדי לאפשר לו לזיין אותה חזק וכואב, בלי רחמים. כמו שהוא אוהב. כמו שהוא צריך.
השער הארוך שלה נלפת ביד אחת שלו, בשנייה הוא מהדק אותה אליו ודופק אותה חזק כל כך שהראש שלה מתנגש בסנטר של האיש שתחתיה.
"יופי, זונה. תתאמצי בשבילי. מה חשבת? ששכחתי שכך ביקשת פעם? להיות מלאה בכל החורים בו זמנית? חשבת ששכחתי שיש עוד חור פנוי?"
השער נמשך עוד יותר לאחור מה שמאלץ אותה להרים את הראש ואת המבט מעלה. הוא שורק שריקה חדה ואל החדר נכנס גבר נוסף עם זקפה מוכנה. ניגש בריצה ונעמד על ברכיו מעל הראש של משה ומול הפרצוף שלה.
"קדימה, תמלא לה אותו, יוסי". הזין של יוסי עבה וקצר ובקושי מצליח להיכנס פנימה.
"מצויין. עכשיו הזונה מלאה עד תום" הוא אומר וממשיך להלום ולזיין אותה חזק. זה כואב כל כך ומגרה כל כך והיא מרגישה איך היא מתנפחת ומתמלאת ועומדת להתפוצץ.
"תגמרי, זונה. תגמרי. אני רוצה להרגיש אותך מתכווצת עלי כשאני מתרוקן אל תוך התחת שלך" הוא מהדק את משיכת השיער, לוחץ בידו השנייה על הגב ומצמיד אותה עוד יותר אל הזין שתחתיה. הכוס והתחת שלה מתוחים ופועמים וכואבים ו...
זהו.
גמרתי.
פה נגמר הסרט, נדלקים האורות.
מכובה הויברטור. מנותקים המצבטים. נשטף הפלאג.
כותבת,
שאזכור להשתמש בפעם הבאה שארצה לגמור חזק.
ולבד.
