לפני 8 שנים. 13 בדצמבר 2015 בשעה 7:39
שיגרה. חייבים לאהוב אותה.
חייבת.
נכנסתי לרוטינה כזו, שקטה.
האימונים בלופ בלתי פוסק.
ההתעסקות באוכל ובמשקל ובמימדים לא משתנה.
המסלול אותו מסלול (רק המהירות שבה אני גומעת אותו גדלה).
הסדרות אותן סדרות.
הסרטים אותם סרטים.
גם אלו שבראש.
הצלחתי להתנער (בינתיים, חמסה חמסה טפו טפו טפו) ממשהו שהייתי צריכה להפסיק לעשות כבר מזמן.
והגשם הזה, שמכסה את כל השמשה הקידמית ולא נותן לי לראות לאן אני נוסעת.
והאידיוט שמהבהב לי מאחור כאילו שזה יזרז אותי באמת.
והשקט, השקט הזה.
שקט טוב.
שקר טוב.
שבוע טוב.
השיר טוב, בעייה שלכם אם שוב דילגתם עליו.
wo ho
