כשהנשמה נשלטת

היא פקדה עליי להתפשט ולהתייצב מולה בתנוחת נאדו: רגליים מקופלות לאחור בישיבה על הרצפה, ידיים מונחות על הירכיים כלפי מעלה במחוות סגידה תפילה, והכי חשוב - הזין מזדקר ומצדיע למלכה. המבט שלי אליה, למעלה. ומה מכאן? שום דבר. אני חשוף ודרוך בפניה, והיא לא עושה דבר. רק מתבוננת. השקט והיעדר התנועה, יחד עם הרצפה הקרה גורמים לי לרעוד. בראש ציפייה - שתדרוך עליי, שתירק עליי, שתבעט בי, אבל היא לא עושה דבר. רק עומדת ומתבוננת. וכשהדקות חולפות זה מגיע. ההבנה שאני חפץ בתוך מציאות, קיימת ולא משתנה, וכל כולי רכוש שאינו יכול לבקש לעצמו דבר. ובלי מגע הנוזל משפריץ מתוכי, ורק אז היא אומרת מילה אחת ״תנקה״. וכשאני מסיים ללקק - ״תחזור לנאדו״. כולי רועד, מזוהם ורוצה לומר תודה. 

הזכרתי שהכול מתחיל מפטיש עוד מגיל צעיר מאוד. הפטיש הזה משתכלל, מתרחב (היום הוא כולל גם פטיש לכפות ידיים מטופחות) וגם מקבל משמעות עם השנים. כיום למדתי להתבונן על התשוקה שלי כנתון ופחות כתכלית הפעולה. התשוקה נרתמת לצורך תכלית שכל כולה עינוג השולטת. נשלט המכור לתשוקתו בלבד עלול לגרום חוסר נעימות לשולטת. אם השולטת רוצה רק להניח עליך את רגליה או שתעסה את כפות רגליה לאט ולמשך זמן ממושך, התשוקה שלך כנשלט להתנפל על כפות הרגליים המלכותיות בליקוקים אינה רלוונטית. תתבונן על התשוקה שלך ואפילו תתבייש בה, ותמשיך לשמש כהדום לרגליים או כמעסה סבלני. כשהיא תרצה ותבקש, אולי תוכל גם ללקק, וגם זאת תוך קשב מקסימלי לצרכי השולטת. אז נכון - לא הייתי מגיע לרגליה של השולטת אלמלא התשוקה, אבל מרגע שזכיתי ואני שם- אני רק משרת וכל מה שחשוב זה תשוקותיה ורצונותיה של השולטת. 

מה גורם לנשלט להרגיש שהוא ממלא ייעודו? בתהליך ההתבגרות שלי בעולם הזה, שארך עשרות שנים, כי כידוע גברים נשארים אינפנטיליים למדי עד גיל מתקדם, ותחום ה bdsm כנראה אינו חריג, התחלתי במקום מאוד לא בוגר של סיפוק עצמי. כשיש לך פטיש לכפות רגליים אתה פחות חושב על מה זה עושה לשולטת אלא בעיקר מרוכז בסיפוק העצמי שלך.

אני זוכר לפני שנים כשהייתי לרגליה של מישהי והיא שלפה סטרפאון בלי תיאום ציפיות מוקדם ואני הייתי מופתע, רעדתי והתחננתי שלא, אבל היא אמרה לי ״אתה תראה שתאהב את זה״ והבטיחה להיות עדינה. אותה התנסות פתחה עבורי (תרתי משמע) פתח לעולם מתקדם ובוגר הרבה יותר של הבנת מקומי. כשאתה נחדר, אתה משויך. להיות נחדר זה בכל ההיבטים - במישור הפיזי, לשים את עצמך ככלי מאחור, ומכל חור (גם מהפה) - כולל הזכות הענקית לחוש את המלכה דרך הרוק שלה, השתן המלכותי שלה וכל דבר שמשאיר בך סימן, על פני הגוף או בתוכו. אבל המישור הפיזי מוליך גם למישורים נוספים - אתה מבין שאתה חפץ בשירות המלכה. השיוך מוביל אותי לרצות לשרת ולרצות את המלכה. זה כבר מזמן לא עניין להגשמת תשוקת הפוט פטיש, אלא להגשמת ייעוד שכל כולו אושרה של המלכה - וזה כבר עניין לפוסטים בהמשך…

אני איש של מלים. אבל כאן זה אחרת. כאן הכתיבה רוצה להתפשט מכל התדמיות הקשורות אליי ביומיום, ולהציג את עצמי כפי שאני בעומק נשמתי - עירום ונשלט. למי אני כותב? לשולטת שאחריה אני תר כבר שנים רבות. זאת שתקרא אותי, את גופי, ותרצה לשייך אותי ולהשתמש בי. לשים אותי במקום הכי נכון לי - לרגליה, פיזית ובכל מובן אחר. שאדע שאני רק כלי לשרתה בכל דבר ועניין, ולגרום להנאתה. כי אני כלי במהותי שרק משתוקק להתחבר לזו שתסכים להשתמש בי. אין דבר שיקנה לי אושר גדול יותר.

רואה את המלים שכתבתי וכבר רוצה למחוק. לא יודע למה. אבל אשאיר בינתיים ואנסה להמשיך לכתוב את עצמי כאן. מי שרוצות לחזות בי מתפשט מכל העטיפות והעמדות הפנים, מוזמנות לקרוא ולהגיב.