לפני 14 שנים. 30 בדצמבר 2009 בשעה 19:21
חותכת בחתך הזהב
בחורה עם כמה כרכומים אחרי פריחה, בדרך לכמה צבעונים ועדיין רואה בעיר שקדיות ושזיפים פורחים, ישתבח שמו'שחררי את לבך
שחררי את ראשך
הרגישי זאת עכשיו'
די כבר. די! נמאס לי מעצמי, הגעלתי את עצמי. הבלוג הזה נהיה פרסומת לקלינקס.
ממתי רציתי משהו ולא השגתי אותו? יותר מ10 שנים שלא ישבתי ובכיתי על משהו שאני לא יכולה להשיג.
אין דבר כזה. זו לא שאלה של מתי, האם, למה.
זו רק שאלה של איך. ואני אמצא את האיך. כי אני רוצה. וכי כבר עשיתי זאת, ואני אעשה זאת שוב.
אני הולכת לצוד, יוצאת לדוג, יוצרת מצב
מתכוונת לשחק באש.
ונתראה מחר, יהיה נפלא
