לפני 14 שנים. 21 ביוני 2010 בשעה 7:46
מהיותי ילדה אני מתעניינת, חוקרת, מנסה
אבל הכל עם עצמי, בקטנה
אף פעם לא חשבתי שאני אשלוט למען האמת
גם לא חשבתי שאני אשלט...
ועכשיו אני פה , בנקודה הזאת
בה יש אדם מתחתיי ובאחריותי
ואני כל כך נהנית לשבור אותו כל פעם מחדש
להציב בפניו את העובדה שאין גבולות.
ההתמסרות הטהורה הזאת,
היא כל כך מספקת!!
היא משהו שאין בשום קשר אחר...
זה דורש רמות אחרות של הכרה, של אינטימיות,
של הקשבה לזולת שמולך ולצרכים שלו.
חבל דק בין הנאה ופגיעה.
אני מוצאת אותך כדבר כל כך יפה אהוב שלי!
כשאתה מתחתיי, לצידי או מעליי (:
ואני כל כך שמחה שאתה חלק בחיים שלי.
אוהבת אותך תמיד שפוט קטן .
