חברים שלי עוברים תקופה לא קלה, כולנו עוברים תקופה קשה.
אני צריכה לשמוע את חברה שלי בוכה בלילות בטלפון, אני מתעצבנת גם עליה וגם על בן זוגה, היא, כשהיא לא רואה כמה האדיוט הזה הופך אותה לסמרטוט, עליו שהוא בכלל לא קולט כמה הוא פוגע בה.
אני שומעת את אחותי בטלפון מנסה למצוא שפה משותפת איתי, אבל אחרי התפטרות והדברים שנאמרו, אני לא מוצאת יותר מה להגיד לה, אני מוצאת שהיא ואני רואות את החיים בדרך שונה לחלוטין, וזו תחושה מאכזבת.
אני שומעת את אבא שלי בטלפון נלחם איתי על דברים שכבר במילא לא יקרו, נלחם איתי על מישהי שלא נראה לי שקיימת כבר, ואני תוהה...מי בכלל קבע מי אני היום.
אני שומעת את החברים של החברים מלכלכלים על החברים שלהם, וכבר יודעת שזה טבעי, כי החברים של החברים שלי גם מלכלכים עליי.
ואת זאת שבוכה כי האקס הפיץ עליה שמועה זדונית, ממש זדונית, ואני תוהה...מה הקטע של כל זה.
אני גם רואה את החברה שלא נותנת שיעזרו לה, את זאת שאני בטוחה במאתיים אחוז שמשהו עובר עליה אבל היא פשוט לא רוצה לחלוק, ואני מבינה, אבל אי אפשר לא להרגיש חוסר אונים כלשהו.
אז עצרתי אתמול, ושכבתי במיטה, והרצתי את כל זה בראש.
קרו לי כמה דברים
הדבר הראשון היה שהתחתי להירדם ואתה נמצא בדיוק במעבר בין השינה ללהיות ער, והתחלתי לחלום.
החלום התחיל ישר בתור סיוט ותוך שניה כבר התעוררתי, בבהלה.
הדבר השני שקרה זה שהבנתי שאין לי שום זכות להתערב בחיים של אף אחד, אפילו אם מבקשים ממני.
הדבר השלישי שקרה זה שהבנתי שאני לא בדיוק מוכנה לראות חברה שלי נופלת לקרשים מבלי לתפוס אותה ולהראות לה שיש משהו בהמשך, מי כמוני יודעת.
הדבר הרביעי שהבנתי זה שאם אני לא אשתנה, ואם אני לא אתאמץ אני אגמור את השנה בלי אחותי, כי במילא אני עומדת לעזוב.
והדבר האחרון שקרה לי...זה שהבנתי...
שהאמרה הזאת, כל איש לעצמו, או אדם לאדם זאב..
זו אמרה שאנשים שעבר עליהם המון דברים אמרו, וזה משהו שנתפס אצלינו חזק מדי, אז כן, ניפגע, וכן לא יהיה כיף...
אבל בחייכם...זו סיבה לא לעזור? אפילו...לאויבים?
לפני 14 שנים. 22 במרץ 2010 בשעה 9:05
